עפ"ת 31819-06-1423 סבטלנה ינטוס נ' מדינת ישראל

ערעור על גזר דין של בית משפט השלום לתעבורה באשקלון (כב' השופטת שורץ), בתיק ת.ד 6886-03-14 מיום 2.6.14, לפיו הורשעה המערערת על פי הודאתה, בעבירה של גרימת תאונת דרכים לפי סעיף 21(ב)(2) לתקנות התעבורה, נהיגה רשלנית לפי סעיף 62(2) לפקודת התעבורה, ואי ציות לתמרור אדום לפי תקנה 22(א) לתקנות התעבורה. בית המשפט קמא גזר על המערערת עונשים של פסילת רישיון בת 3 חודשים, פסילה מותנית, וקנס כספי בסך 1,200 ₪.

מדובר בתאונת דרכים לה גרמה המערערת עת נכנסה לצומת בניגוד לאור אדום, ובגינה ניזוקו שני כלי הרכב המעורבים, ונחבלו בגופם שלושה בני אדם.

בית המשפט קמא לא מצא לנכון לסטות מפסילת המינימום הקבועה בחוק, ועל כך נסוב הערעור, כמו גם על גובה הקנס הכספי.

ב"כ המערערת טוען בכתב הערעור, כי בית המשפט קמא לא התחשב בהודייתה המהירה של המערערת, ובחיסכון בזמן השיפוטי, בפציעתם הקלה של הנפגעים בתאונה, ובעברה התעבורתי הנקי של המערערת, אשר נוהגת משנת 2001, ולא צברה לחובתה כל הרשעת תעבורה. עוד טען, כי המערערת מתגוררת באשדוד, ועובדת בחולון, כך שפסילה ממושכת תקשה עליה לפרנס את ילדיה הקטינים.

ב"כ המדינה מתנגדת לקבלת הערעור. לטענתה, רף הרשלנות גבוה, לאחר שהמערערת חצתה צומת בניגוד לאור אדום ברמזור, ואך בנס לא נגרמו פגיעות חמורות יותר. לשיטתה, אין בעברה הנקי של המערערת, כדי להביא לחריגה מעונש המינימום. בכל מקרה, אין גזר הדין סוטה מהסביר, ולכן אין מקום להתערבות ערכאת הערעור.

לאחר ששמעתי את טענות ב"כ הצדדים, נחה דעתי כי דין הערעור להידחות.

בית המשפט קמא הביא בחשבון שיקוליו את עברה התעבורתי הנקי של המערערת, ושיקלל אותו עם יתר רכיבי האירוע, כולל רמת הרשלנות הגבוהה, שהביאה לחציית הצומת באור אדום, ולפגיעות שאינן קלות בכל המעורבים בתאונה. בנסיבות אלה נכון היה לקבוע את העונש המינימאלי, ולא מעבר לו, נוכח העבר הנקי, אך גם לא היה מקום לחרוג לקולא.

אשר על כן אני דוחה את הערעור.

ניתן והודע היום, כ"ט תשרי תשע"ה, 23 אוקטובר 2014, בהעדר הצדדים.