עפ"ת 29887-03-15 בוקובזא נ' מדינת ישראל

לפניי ערעור על פסק דין בית משפט לתעבורה בפתח תקוה (כב' השופטת מגי כהן) מיום 9.2.15 ת"ד 5583-09-11, במסגרתו הורשע המערער:

אי מתן אפשרות להולך רגל לחצות במעבר חצייה בבטחה, עבירה על סעיף 62(2) בקשר עם סעיף 38(2) לפקודת התעבורה;

גרימת תאונה בה נפגע אדם ונגרם נזק, עבירה לפי תקנה 21(ב)(2);

הזזת רכב ממקום התאונה, עבירה על סעיף 144(א)(1) ותקנה 144(ב) לתקנות התעבורה;

אי הגשת עזרה ראשונה, עבירה על סעיף 144(א)(2) לתקנות התעבורה;

אי דיווח למשטרה, עבירה על סעיף 144(א)(4);

אי מסירת פרטים, עבירה לפי סעיף 145(א) לתקנות התעבורה.

העונש שגזר בית משפט קמא:

מאסר על תנאי בן 8 חודשים למשך 3 שנים, שלא יעבור העבירות בהן הורשע;

פסילת רישיון נהיגה בפועל לתקופה של 12 חודשים;

תשלום קנס בסך 4,000 ₪ או 60 ימי מאסר תמורתם;

פסילה על תנאי בת 3 חודשים למשך 3 שנים, שלא יעבור על העבירות בהן הורשע.

נימוקי הערעור:

1. בית משפט טעה, בהרשיעו את המערער, היה מקום לזכות המערער מהעבירות שיוחסו לו בכתב האישום, מחמת ספק שהתעורר בשאלות מפתח בתיק. הספק נותר על כנו.