עפ"ת 29788-11-16 סלאימה נ' מדינת ישראל

1.בפני בקשה להורות על עיכוב ביצוע עונש מאסר בעבודות שירות שהוטל על המבקש. המשיבה מתנגדת בנימוק שהעונש ניתן במסגרת הסדר טיעון, בהסכמה ובנוכחות הנאשם, ולפיכך סיכויי הערעור נמוכים ביותר. ב"כ המבקש טוענת כי המשיבה איננה מוסמכת לקבוע כי סיכויי הערעור נמוכים, וכי תחילת ריצוי העונש תייתר למעשה את הדיון בערעור.

2.בעבירות מסוג זה נוטה בית המשפט, בדרך כלל, לעכב ביצוע של עונש מאסר, על מנת שלא לייתר את הדיון בערעור. אולם במקרה זה אני סבורה כי סיכויי הערעור אכן נמוכים מאד ואינם מצדיקים את עיכוב הביצוע. אפרט:

3.נגד המבקש הוגשו שני כתבי אישום בגין עבירה של נהיגה בשכרות. הצדדים הגיעו להסדר טיעון שכלל עונש מוסכם, ובית המשפט אימץ את ההסדר. במסגרת ההסדר הוטל על הנאשם בין היתר עונש של פסילה למשך עשרים וארבעה חודשים, כאשר ניתן להניח כי אילו נדון על כל אחד מהתיקים בנפרד היה הנאשם נדון לשני עונשי פסילה, דהיינו לתקופה כפולה.

4.כאמור, גם העונש של מאסר בעבודות שירות הוטל על המבקש במסגרת הסדר טיעון שכלל הסכמה מפורשת לרכיב ענישה זה. המבקש הגיע להסדר הטיעון כשהוא מיוצג על ידי עורך דין. ההודעה על ההסדר והכרעת הדין התקיימו ביום 29.6.16, הטיעונים לעונש נדחו לצורך קבלת חוות דעת הממונה על עבודות השירות, וגזר הדין ניתן רק ביום 28.9.16. בכל אותה תקופה המבקש לא ביקש לחזור בו מהסדר הטיעון.

יתר על כן, במהלך הטיעונים לעונש ב"כ המבקש הודיע כי שקל לבקש להאריך את משך עבודות השירות ולקצר את הפסילה, אך התביעה לא הסכימה לכך ועל כן הוא מבקש לקיים את ההסדר.

5.מדיניות שיפוטית ראויה מחייבת כיבוד הסדרי טיעון סבירים, ועוד יותר מכך כיבוד גזרי דין שניתנו כתוצאה מהסדרים כאלה. קבלת ערעור כלפי עונש שנגזר במסגרת הסדר, בהסכמת הצדדים, היא הליך חריג ותעשה רק בנסיבות יוצאות דופן. עיון בהודעת הערעור שהוגשה אינו מגלה נסיבות יוצאות דופן שכאלה.

6.לנוכח האמור אני סבורה שסיכויי הערעור שהוגש נמוכים ואינם מצדיקים עיכוב ביצוע העונש.

המבקש יתייצב לריצוי עבודות השירות. מאחר שתאריך ההתייצבות נקבע למחר, וההחלטה ניתנת בשעה מאוחרת, ניתנת למבקש שהות לצורך התארגנות והוא יתייצב לביצוע עבודות השירות ביום 11.12.16.

המזכירות תעביר החלטה זו לצדדים ולממונה על עבודות השירות.