עפ"ת 28048-04-16 חג'אג נ' מדינת ישראל

ערעור על חומרת העונש שגזר בית משפט השלום לתעבורה בפתח תקווה (כב' השופטת ר' רז) ביום 29.2.16 (ת"ד 3789-08-14) ובמיוחד מכוון הערעור לסווג פסילת רישיון נהיגה שפסל בית משפט קמא את המערער באופן שיאפשר לו לנהוג בקטנוע.

בכתב האישום נטען כי ביום 28.1.13 נהג המערער ברכב פרטי בכביש 431, לא שמר על מרחק מספיק שיאפשר לו לעצור בכל עת ולמנוע תאונה, פגע בחלקה האחורי של ניידת משטרה שהייתה לפניו, באופן שזו נדחפה לעבר משאית שהייתה לפניה ופגעה בה. בתאונה נפגע שוטר בשבר בקרסול שהצריך ניתוח וכן נחבלו בגופם השוטר והנאשם ונגרמו נזקים לרכב. העבירות שיוחסו למערער היו חבלה של ממש, התנהגות הגורמת נזק, אי שמירת רווח ונהיגה בקלות ראש. מלכתחילה כפר המערער בכתב האישום, אך במועד שמיעת הראיות חזר בו מכפירתו והורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון. על פי ההסדר עתרה המשיבה ל 8 חודשי פסילה בפועל, פסילה על תנאי קנס והתחייבות. צוין כי בעברו של המערער, הנוהג משנת 2000, 10 הרשעות קודמות. הסניגור טען לרשלנות תורמת של נהג הניידת שהעמיד את הניידת באמצע הכביש.

בית המשפט הרשיע את המערער, וציין כי עברו אינו מכביד, ומצא כי ההסדר הולם ואישר אותו.

העונש שגזר בית המשפט היה 7 חודשי פסילה בפועל, 3 חודשי פסילה על תנאי, קנס בסכום של 2,000 ₪ וחתימה על התחייבות בסכום של 5,000 ₪.

בערעור טוען הסנגור לסיווג הפסילה באופן שזו לא תחול על קטנוע, דבר שיאפשר למערער להמשיך ולעבוד, ולא לקרוס כלכלית. הסניגור מציין כי המערער עצמו, שהיה מיוצג, ביקש את הסיווג מיד לאחר שימוע גזר הדין, אך בית משפט קמא סבר שההסדר שאליו הגיעו הצדדים היה הסדר סגור, וכי תוצאות התאונה היו קשות שעל כן אין מקום לסיווג. הסניגור סבור שחרף זאת שלא כלל בהסדר אפשרות לסיווג הפסילה, ולא עתר לה במהלך טיעוניו לעונש, היה על בית המשפט לאפשר את הסיווג והוא מבקש מבית משפט זה לעשות כן. כן מדגיש הסניגור שנהג הניידת פעל ברשלנות תורמת.

המשיבה טוענת כי מדובר בהסדר סגור, בית משפט קמא הקל עם המערער בהפחיתו חודש אחד מתקופת הפסילה המוסכמת, הצעת הסיווג לא עלתה במסגרת ההסדר ואף לא נטענה במסגרת הטיעונים לעונש. המשיבה תומכת בפסק הדין מנימוקיו ועומדת על כך שבעברו של המערער עבירות המסכנות את המשתמשים בדרך. גם לגופו של עניין סבורה המשיבה שאין מקום להתערב ומפנה בקשר לכך לרע"פ 4265/12 איליזרוב נ' מ"י, שם אישר כב' השופט (כתוארו אז) א' רובינשטיין את החלטת בית המשפט המחוזי שלא לסווג פסילה באופן שיאפשר למערער להמשיך בעבודתו.

דין הערעור להידחות.

היה מקום לכך שהסניגור, שהגיע להסדר הטיעון וטען לעונש, יטען טענותיו לסיווג במועד המוקדם ביותר ולכל המאוחר בעת הטיעון לעונש, ולא יותיר את טענת הסיווג למערער, לאחר שכבר ניתן גזר הדין.

אף על פי שהנסיבות ברע"פ 4265/12 שהזכיר ב"כ המשיבה שונות תכלית שינוי מאלו שבפניי, עדיין אני סבור כי אין מקום להתערב בשיקול דעתו של בית משפט קמא. לא השתכנעתי כי מתן אפשרות למערער להשתמש בקטנוע בתקופת הפסילה אכן הכרחי להמשך עבודתו, ולאחר עיון בגיליון ההרשעות של המערער סבורני כי אכן יש בעברו שיקול של ממש לדחיית בקשתו.

הערעור נדחה.