עפ"ת 24595-06-15 ג'דבאן נ' מדינת ישראל

1.לפניי ערעור על גזר הדין מיום 3.5.15, אשר ניתן בתיק פלא 2617-05-14 בבית משפט השלום לתעבורה בעכו (להלן:"גזר הדין") ע"י כב' השופט אבישי קאופמן (להלן:"בית משפט קמא"),לפיו הורשע המערער, על פי הודאתו, בביצוע העבירות העולות מכתב האישום בפני בית משפט קמא- בעבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה- רישיון נהיגה פקע יותר מ- 12 חודש, עבירה לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] , התשכ"א-1961 (להלן:"פקודת התעבורה"), בעבירה של נהיגה בזמן פסילה, עבירה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה ובעבירה של נהיגה ברכב ללא ביטוח, עבירה לפי סעיף 2 (א) לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש"ל-1970.

2.בית משפט קמא השית על המערער בגזר הדין את העונשים הבאים: שלושה חודשי מאסר בפועל תוך הפעלת עונש תלוי ועומד של מאסר על תנאי לתקופה של שבעה חודשים, שנגזר על המערער ביום 30.3.14 בתיק 11045-08-13, לריצוי באופן חופף; שמונה חודשים מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו של המערער, והתנאי הוא שהמערער לא יעבור בתקופה הנ"ל עבירה של נהיגה בזמן פסילה או עבירה של נהיגה בלא רשיון נהיגה תקף שאינה מסוג ברירת משפט, וכן הושתה על המערער פסילה מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 12 חודשים, תוך שבית משפט קמא הפעיל את הפסילה על תנאי לתקופה של 6 חודשים שנגזרה על המערער בתיק 11045-08-13 לריצוי באופן מצטבר, כך שסה"כ ירצה המערער, על פי גזר הדין, 18 חודשי פסילה. בנוסף הוטלה על המערער בגזר הדין פסילה מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 8 חודשים וזאת על תנאי למשך שנתיים, והתנאי הוא שהמערער לא יעבור עבירה בה הורשע או אחת העבירות המפורטות בתוספת הראשונה או בתוספת השניה לפקודת התעבורה ויורשע בה וכן הופעלה ההתחייבות הכספית על סך 2,500 ₪ עליה חתם המערער בתיק 11045-08-13. נוכח עונש המאסר שהושת על המערער, החליט בית משפט קמא שלא לגזור על המערער קנס נוסף, והורה לו לחתום על התחייבות כספית על סך 8000 ₪ להימנע מלבצע, תוך שנתיים, עבירות בהן הורשע .

גזר הדין  

3.בגזר הדין הטעים בית משפט קמא, כי ביום 30.3.14 נפסל רישיונו של המערער לתקופה של 18 חודשים בגין עבירה קודמת של נהיגה בלא רישיון תקף. למרות עובדה זו, ולמרות שרישיונו אינו תקף מאז שנת 2004, נמצא המערער נוהג ברכב ביום 7.5.14.

4.נוכח העובדה שלחובת המערער עונש של מאסר על תנאי תלוי ועומד לתקופה בת שבעה חודשים, הפנה בית משפט קמא את המערער לשירות המבחן, לקבלת תסקיר, וזאת טרם הטיעונים לעונש. שירות המבחן מצא בתסקירו, כי מדובר באדם נורמטיבי בדרך כלל העובד ומפרנס את משפחתו לאורך השנים. המערער הסביר לשירות המבחן, כי נהג לשם הסעת ילדיו ללימודים, ולאחר שנעצר, בנוכחות בתו, חש רגש של אשמה ובושה והחל לפעול להגברת המודעות לזהירות בדרכים. שירות המבחן מצא, כי הסיכוי לחזרה על העבירה נמוך והמליץ על הארכת העונש המותנה תוך הטלת צו של"צ משמעותי.

5.לאחר שבית משפט קמא שקל את טענות הצדדים ואת כלל הנסיבות בתיק שבפניו, לא מצא בית משפט קמא לנכון לקבל את המלצת שירות המבחן ולא ראה מקום להימנע מהפעלת עונש המאסר המותנה. בית משפט קמא הטעים, כי ככל שמדובר בעבירה ראשונה מסוג זה, נעה הענישה הראויה במתחם שבין מאסר מותנה למאסר בפועל לתקופה אותה ניתן לרצות בעבודות שירות וזאת לצד פסילת רישיון הנהיגה לתקופה משמעותית, עפ"י תלות בנסיבות המקרה. בית משפט קמא הבהיר, כי לעניין זה יש להבחין בין פסילה שהוטלה בהיעדר התייצבות המערער לפסילה שהוטלה בפניו, בין פסילה שלא הסתיימה עקב אי הגשת בקשה לחישוב לבין פסילה "טרייה" במסגרתה שב המערער לנהוג בתקופה בה מופקד רישיונו בבית המשפט, וכן בין מקרה בו מדובר בעבירה הנ"ל בלבד למקרה בו מצטרפת אליה עבירה נוספת.

6.לגופו של עניין , ציין בית משפט קמא, כי אין המדובר בעבירה ראשונה של המערער. המערער נמצא נוהג בזמן פסילה בשנת 2005 ולחובתו עוד לפחות ארבע הרשעות בגין עבירה של נהיגה כאשר הרישיון אינו תקף תקופה ארוכה. בית משפט קמא הטעים, כי העבירה הנ"ל אינה שונה במהותה מהעבירה של נהיגה בזמן פסילה, וכי היא מתבטאת בצורה דומה של נהיגה בעת איסור ומבטאת זלזול דומה באיסורים שהוטלו על המערער ע"י רשויות המדינה. בית משפט קמא הבהיר, כי בעקבות אחת העבירות הקודמות של נהיגה בלא רישיון תקף הוטל על המערער ביום 9.3.11 עונש מאסר על תנאי לתקופה של שלושה חודשים, אשר לא הרתיע את המערער והוא שב ונמצא נוהג ברכב, שאז הוטל עליו עונש של מאסר בפועל בעבודות שירות, לצד עונש מאסר על תנאי נוסף לתקופה של שבעה חודשים. בית משפט קמא הדגיש, כי גם עונש זה לא הרתיע את המערער, וכי זמן קצר לאחריו נמצא המערער נוהג פעם נוספת וזאת בטרם החל בעונש עבודות השירות.

7.בית משפט קמא הוסיף וציין, כי המערער נעצר לאחר ביצוע העבירות שבנדון, אולם המשיבה הסכימה לבוא לקראתו ולאפשר לו ריצוי עונש של עבודות השירות, שהושת בתיק הקודם, זאת תוך כדי ההמתנה להמשך ההליך בתיק בפני בית משפט קמא. בית משפט קמא הטעים, כי המדובר במחווה של המשיבה ובהקלה משמעותית לה זכה המערער, כאשר אין לו כל זכות קנויה לכך.

8.באשר למתחם הענישה הראוי בגין עבירה של נהיגה בזמן פסילה, הטעים בית משפט קמא, כי זה ישתנה ממקרה למקרה לפי נסיבותיו, וכי כאשר מדובר בעבירה שנייה, המבוצעת זמן קצר ביותר לאחר הטלת הפסילה וכאשר לעבירה נלווית נסיבה של פקיעת רישיון נהיגה לתקופה ממושכת ועבר מכביד של עבירות חוזרות מסוג זה, העונש הראוי יהיה של מאסר בפועל, אשר במקרה הרגיל ארכו יהיה בין שלושה לשישה חודשים. בית משפט קמא הדגיש, כי לחובת המערער עונש מאסר על תנאי לתקופה של שבעה חודשים, תוך שהטעים, כי מדובר למעשה בענישה בשל העבירה הקודמת, שלא הושתה על המערער, לאור מעין התחייבות מצידו שלא לשוב ולבצע עבירות, אולם משהפר המערער את אותה התחייבות, יש להפעיל את הסנקציה שבצידה, וזאת עוד בטרם גזירת העונש על העבירה הנוספת. בית משפט קמא הוסיף וקבע, כי במיוחד נכונים הדברים כאשר מדובר בעבירה המתבצעת מתוך מודעות וכוונה מלאות, כדוגמת המקרה דנן. נקבע, כי המערער היה מודע היטב למעשיו ולעונש המותנה המרחף מעל לראשו והוא החליט לפעול כפי שפעל, ולפיכך אין לו להלין אלא על עצמו.