עפ"ת 22361-08-14 ג'בר נ' מדינת ישראל

כידוע, עיכוב ביצוע גזר דין יינתן במשורה בלבד, ולרוב יישמר הכלל כי תחילת ריצוי גזר הדין תעשה בסמוך לנתינתו. כך, נקבע כי עיכוב ביצוע עונש מאסר יינתן רק במקרים שבהם קיימות נסיבות מיוחדות, אשר משקלן עולה על זה של משקל האינטרס הציבורי המתבטא באכיפה מיידית של הענישה (ע"פ 111/99 שוורץ נ' מדינת ישראל, פ"ד נד(2) 241 (2000) (להלן: פרשת שוורץ)). הנטל הוא על המבקש את עיכוב ביצוע המאסר, לשכנע את בית המשפט שבנסיבות המקרה נסוג האינטרס הציבורי בביצוע מיידי של המאסר מפני האינטרסים הנוספים המעורבים.

במקרה זה מדובר בבקשה לעיכוב ביצוע עונש של פסילת רישיון הנהיגה ולא על עיכוב ביצוע עונש של מאסר בפועל. בעניין זה נקבע לאחרונה ברע"פ 3981/11 שרביט נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 3.11.2011):

"...שונה מקרה זה מפרשת שוורץ אף בכך שאין מדובר בעונש מאסר, הפוגע בלב זכותו של המורשע לחירות, כי אם בעונש שלילה בלבד. הדין, כמו גם הגיונם של דברים, מבחינים בין עוצמות הענישה בהקשרים שונים (כך למשל, בעוד ששלילת חירות על ידי גורמי חקירה מוגבלת ומפוקחת ביותר, ומתוחמת ל-24 שעות בלבד, הרי ששלילה מנהלית יכולה להתמשך מעבר לתקופה זו). אף שגם בפסילת רישיון נהיגה יש משום פגיעה בנאשם בחופש התנועה שלו, פגיעה זו קלה בהרבה מהפגיעה הנגרמת לאדם המרצה עונש מאסר".

על רקע זה, דין הבקשה לעיכוב ביצוע להידחות. האינטרס הציבורי שבהרחקת נהגים שנתפסו נוהגים בניגוד לדיני התעבורה הוא רב. כמו כן, הרף שעל המבקש לצלוח בכדי שהערעור שלו יתקבל הוא גבוה, זאת לאחר שעיון בנימוקי הערעור מעלה כי סיכויי קבלתו אינם נחזים להיות גבוהים. בנסיבות אלה, באיזון שבין אינטרס הכלל לאינטרס של המבקש, גובר אינטרס הכלל במקרה זה (ראו בהקשר זה ע"פ 1698/05 שמואלי נגד מדינת ישראל (החלטה מיום 14.3.2005)).

לאור האמור לעיל, דין הבקשה לעיכוב ביצוע להידחות.

ניתנה היום, כ"א אב תשע"ד, 17 אוגוסט 2014, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: