עפ"ת 2087-03-16 ביטרן נ' מדינת ישראל

1.בפני ערעור על פסק הדין של בית משפט השלום לתעבורה בפתח תקווה (כב' השופטת רות רז) בפל"א 7727-09-11 מיום 18.1.2016, במסגרתו הורשע המערער ב-4 עבירות של נהיגה בזמן פסילה, 4 עבירות של נהיגה במהירות העולה על המהירות המירבית המותרת ו-4 עבירות של שימוש ברכב ללא פוליסת ביטוח ברת תוקף. המערער נדון לעונשים הבאים:

א.6 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות

ב.3 שנות פסילה במצטבר לכל פסילה אחרת

ג.7 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים שלא יעבור עבירה של נהיגה בזמן פסילה או נהיגה במהירות העולה על 30 קמ"ש מעל העבירה שהיא -ברירת משפט.

ד.6 חודשי פסילה על תנאי למשך 3 שנים

ה.5,000 ₪ קנס או 50 ימי מאסר תמורתם.

2.כתב האישום

בחלק הכללי של כתב האישום נטען כי במועדים הרלבנטיים לכתב האישום, החזיק המערער אופנוע מסוג ימאהה RI מ.ר. 4040050 (להלן: "האופנוע").

נטען כי במועד שאינו ידוע למאשימה, עובר ליום 9.10.2011, כופף המערער חלק מלוחית הזיהוי האחורית של האופנוע וזאת כדי לטשטש את סימן הזיהוי של הרכב ולמנוע צילומו באמצעות מצלמות המהירות שבשירות משטרת ישראל.

בתאריך 29.10.2010, נפסל המערער ל-3 חודשים על ידי משרד הרישוי והפקיד רישיונו באותו יום.

כתב האישום אוחז ב-4 אישומים ובכל אחד מהם הואשם המערער בנהיגה במהירות העולה על המותר, בכביש 4 בק"מ 147.7 מדרום לצפון ,בו מותרת נהיגה במהירות מרבית של 90 קמ"ש. המערער הואשם גם בנהיגה בזמן פסילה ונהיגה ללא פוליסת ביטוח.

עבירות הנהיגה בהן הואשם המערער יוחסו לו מכוח חזקת הבעלות ומכוח המחזיק ברכב בהתאם לסעיף 27ב. לפקודת התעבורה.

על פי עובדות האישום הראשון, בתאריך 9.11.2010 בשעה 21:30, נהג המערער במהירות 176 קמ"ש.

על פי עובדות האישום השני, בתאריך 10.11.2010, בשעה 18:16, נהג המערער במהירות 176 קמ"ש.

על פי עובדות האישום השלישי, בתאריך 12.11.2010 בשעה 19:34, נהג המערער במהירות 219 קמ"ש.