עפ"ת 19182-11-15 אלמלח נ' מדינת ישראל

לאחר עיון בבקשה, בתגובה ובתשובה, ולאחר ששמעתי טענות הצדדים בדיון שהתקיים בפני - דין הבקשה להתקבל.

1.נקודת המוצא בנושא זה הינה כי:

"...על בעל דין לקיים את המועדים הקבועים בדין. כלל זה מושתת על עקרון סופיות הדיון והצורך בהצבת גבול להתמשכות ההליכים; הציפייה של הצד שכנגד שלא להיות מוטרד לאורך זמן רב בנוגע לפסק-דין בו זכה; האינטרס של בעלי הדין ושל הציבור בכללותו לחיזוק היציבות, היעילות והוודאות המשפטית; וכן השאיפה להימנע מקשיים הכרוכים בניהול דיון בערעור או בבקשת רשות ערעור שהוגשו באיחור". בש"א 5636/06 נשר נ' גפן (23.8.06).

2.יחד עם זאת בהתאם לאמור בסעיף 201 לחוק סדר הדין הפלילי רשאי בית המשפט, לבקשת המערער, להרשות הגשת ערעור או בקשה לרשות ערעור לאחר שעברו התקופות האמורות בסעיפים 199 ו- 200 לחסד"פ.

3.כאשר מדובר בהליך פלילי אין צורך בקיומו של "טעם מיוחד" לשם מתן ארכה להגשת הערעור, ואולם אין משמעות הדבר כי מתן ארכה בהליך פלילי ייעשה כדבר שבשגרה שהרי זהו היוצא מן הכלל, ועל כן אין ליתן ארכה להגשת ערעור בפלילים אלא בהתקיים "טעם ממשי המניח את הדעת" (בש"פ 5988/06 נגר נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 25/7/06); בש"פ 6125/09 רבין נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 11/8/09) ).

4.בבחינת קיומו של טעם ממשי המניח את הדעת לאיחור בהגשת ההליך, יש לשקול, בין היתר, את משך האיחור (ככל שחלף זמן רב יותר יש צורך בנימוקים משכנעים יותר); ההצדקה הנטענת לאיחור, השאלה אם היה המערער מיוצג בידי עו"ד, וכן וכן את מהות ההליך העיקרי וסיכוייו הלכאוריים, כאשר אין מדובר ברשימה סגורה של שיקולים, אלא על כל מקרה להיבחן לגופו בהתאם לנסיבות הרלוונטיות – ראה בש"פ 1207/97 חמידאן נ' מדינת ישראל ניתן ביום 10/6/97.

5.במקרה דנן מבוקשת הארכת מועד בת כ - 4 חודשים כאשר נטען כי נפלו בהליך מספר פגמים משמעותיים, ומכאן שסיכוייי הערעור טובים.

עוד נטען כי הסיבה לכך שלא הוגש ערעור במועד קשורה לאותם פגמים משמעותיים שעיקרם – העובדה שהמבקש לא היה מיוצג בהליך הקודם.

6.המשיבה מסכימה כי אכן נפלו פגמים בהליך הקודם ברם טוענת כי הסיבה היחידה בגינה הוגשה הבקשה נעוצה בעבירה נוספת שבצע המבקש לאחרונה (שוב נהיגה ללא רישיון בתוקף), ושבגינה הוגש נגד המבקש כתב אישום חדש – דבר שעשוי להביא להפעלת המאסר המותנה שנגזר עליו בהליך הקודם עליו מבוקש להגיש ערעור.

עוד נטען כי גם אם נפלו פגמים הרי שלא הוכח כי נגרם למבקש עיוות דין.

7.הכרעה:

יש מקום להורות על הארכת המועד המבוקשת.

אמנם אין מדובר בתקופת ארכה קצרה (הבקשה הוגשה כ - 4 חודשים לאחר שניתן גזר הדין), יחד עם זאת אין להתעלם מהפגמים שנפלו בהליך עליו מבוקש לערער, כאשר הפגם המרכזי והעיקרי הינו אי העמדת עו"ד – סניגור למבקש, וזאת על אף שהמדינה עתרה לעונש מאסר בפועל.