עפ"ת 18179-02-15 חביב(אסיר) נ' מדינת ישראל

לפניי ערעור על גזר דין בבית משפט תעבורה מחוז מרכז (השופטת אטליא וישקין) בתיק 987-05-13 שניתן ביום 29.12.14. לאחר הרשעתו בעבירות של נהיגה בשכרות (סירוב להיבדק), נהיגה רשלנית, גרימת נזק, אי מסירת פרטים ואי ציות לאור אדום.

לתיק זה צירף המערער תיק פל"א 9138-08-14, בעבירה של נהיגה בשכרות (סירב להיבדק), וכן צורף תיק ת"ד 6409-10-12, בעבירות של גרימת נזק וחבלה של ממש.

העונש שגזר בימ"ש קמא: 20 חודשי מאסר בפועל, 10 חודשי מאסר על תנאי ל-3 שנים שלא יעבור על עבירות של נהיגה בשכרות או, תחת השפעת משקאות משכרים או, סמים או, סירב לבדיקת שכרות או, נהיגה בזמן פסילה או, נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף.

פסילת רישיון נהיגה לתקופה של 36 חודשים.

המערער נמצא במאסר והיה עצור עד תום ההליכים מיום 27.8.14 בתיק 9138-08-14.

טענות המערער

העונש שגזר בית משפט קמא סוטה ממתחם הסבירות, מאורעות תיקון 113, מתחם הענישה שקבע בית משפט קמא לעבירות אותן עבר המערער ובנסיבות הקשורות לביצוע העבירות, הינו שגוי. ב"כ המערער המציא לבית המשפט פסיקה שלטענתו, המקרים חמורים יותר מעניין המערער, אך העונשים שהוטלו קלים יותר.

לא ניתן משקל לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, לאור הפגיעה בבני משפחת המערער, הנשוי ואב ל-6 ילדים בגיל 14 – 19, מפרנס עיקרי, שליחתו למאסר תפגע בכל בני המשפחה. המערער קיבל אחריות על מעשיו ועושה מאמצים לחזור למוטב, מבקש לפתוח דף חדש.

לנסיבות חייו הקשות הייתה השפעה על ביצוע העבירות.

המערער סובל מנכות בידו השמאלית ומקרע בגיד בכתפו, נכות המקשה עליו לתפקד.

לחובתו 6 עבירות תעבורה על פני וותק של 20 שנות נהיגה.

לטענת המערער, מתחם הענישה הראוי בגין עבירה של נהיגה בשכרות עקב סירוב, גרימת תאונת דרכים, נהיגה באור אדום, אמור להיות בין מאסר על תנאי למספר חודשי מאסר בפועל.

חניה שלא בבטחה על המדרכה, הדרדרות הרכב וגרימת חבלה של ממש להולכת רגל, לטענת ב"כ המערער, אינו מחייב מאסר כלל, אלא פסילה.

לעבירה של נהיגה בשכרות עקב סירוב, בפני עצמה, מתחם הענישה הראוי הוא בין מאסר על תנאי למאסר לעבודות שירות.

ב"כ המשיבה מבקש לדחות הערעור. בית משפט הורה על תקופת פסילה קצרה יחסית למעשי העבירות, וזאת על מנת ליתן למערער תמריץ. בית משפט לא הטיל קנס, ובכך הקל על המערער. אין מקום להתערבות בעונש.