עפ"ת 146-10-14 כהן נ' מדינת ישראל

בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על הכרעת דין וגזר דין שניתנו ע"י בית המשפט השלום לתעבורה בחיפה (כב' השופט שלמה בנג'ו) ביום 6.7.2014. על פי חישובי הבקשה הוגשה ביום האחרון הקבוע בדין להגשת הערעור. המשיבה לא הגישה תגובתה לבקשה חרף הצגת אישור מסירה כדין.

לפי סעיף 201 לחוק סדר הדין הפלילי רשאי בית המשפט לבקשת מערער להרשות הגשת ערעור או בקשה לרשות ערעור לאחר שעברו התקופות האמורות בסעיפים 199 ו- 200 לחסד"פ. כאשר עסקינן בהליך הפלילי אין צורך ב- "טעמים מיוחדים" לשם מתן אורכה להגשת הערעור.

יחד עם זאת, בית המשפט העליון קבע לא אחת כי אין משמעות הדבר כי מתן אורכה בהליך פלילי ייעשה כדבר שבשגרה שהרי זהו היוצא מן הכלל ולכן אין ליתן אורכה להגשת ערעור בפלילים אלא בהתקיים "טעם ממשי המניח את הדעת"] בש"פ 5988/06 נגר נ' מדינת ישראל (25.7.06) וראה גם בש"פ 6125/09 רבין נ' מדינת ישראל (11.8.09)].

בבחינת קיומו של טעם ממשי המניח את הדעת לאיחור בהגשת ההליך, יש לשקול, בין היתר, את משך האיחור; ההצדקה הנטענת לאיחור; וכן את מהות ההליך העיקרי וסיכוייו הלכאוריים, כאשר אין מדובר ברשימה סגורה של שיקולים, אלא על כל מקרה להיבחן לגופו בהתאם לנסיבות הרלוונטיות. ראו: ענין נגר ורבין הנ"ל.

במקרה שלנו, אמנם לא הוגשה תגובה לבקשה, והבקשה אף הוגשה ביום האחרון שנקצב להגשת הערעור ואולם המבקש לא טרח לפרט את הנסיבות האישיות בגינן לא הוגש הערעור במועד, ונסיבות אישיות עלומות, אינן מהוות טעם ממשי המניח את הדעת שמצדיק את האיחור. המבקש אף אינו מפרט כלל את נימוקי הערעור בכדי להניח בפני בית המשפט כלים להערכת סיכויי הערעור.

ככל שהערעור מכוון להכרעת הדין הרי שמדובר בערעור על קביעות עובדתיות של בית המשפט קמא, לאחר שהתרשם מן העדים שהופיעו בפניו, שאין דרכה של ערכאת ערעור להתערב בהן.

בנסיבות אלו, ולמרות שלא הוגשה תגובת המשיבה, אני דוחה את הבקשה להארכת מועד.