עפ"ס 58793-02-16

הנשיא יגאל פליטמן 

1. לפניי ערעור על החלטתו של בית הדין האזורי בבאר שבע (השופט יוסף יוספי ונציגי הציבור מר שלום שגב ומר אלברט שטרית; ס"ע 9900-09-11 וצ"ו 30261-01-12, ניתנה ביום 17.2.2016), שלא לפסול עצמו מלדון בתביעת המערער.

2. ביום 6.9.2011 הגיש המערער תביעה לבית הדין האזורי נגד המשיבות, לתשלום זכויות שונות. ביום 16.1.2012 הגיש המערער בקשה למתן צו זמני בעניין פיטוריו. בהליכים אלו התקיימו ארבעה דיונים.

3. בפתח פרוטוקול דיון ההוכחות שהתקיים ביום 17.2.2016 לפני השופט יוספי ונציגי הציבור, נכתב כך: "בית הדין מנהל עם הצדדים דיון שלא לפרוטוקול, במהלכו בית הדין בודק אפשרויות לסיום המחלוקת בדרכי נועם". לאחר שהמערער וב"כ שבו לאולם בית הדין, העלו טענת פסלות נגד המותב. לטענת ב"כ המערער "התובע יצא בתחושה לא טובה מהאולם לאור דברי בית הדין. היה נשמע כי בית הדין החליט טרם שמע את ההוכחות והחקירה הנגדית שלנו. האמרה הייתה כה מורכבת שהייתה הרגשה כי אין דרך אחרת, או לדחות את התביעה ו/או אין משהו אחר...".

   המשיבות התנגדו לבקשת הפסילה, שכן מדובר בתיק שמתנהל כבר כ-5 שנים, וטענו כי דומה שהמערער מנסה לבחור לעצמו פורום נוח יותר, וכי הדברים אינם משקפים כלל את רוח הדברים ואת השיחה הקצרה שנוהלה בין הצדדים לפני ההפסקה.

   בתגובה לטענות המשיבות טענה ב"כ המערער כי "התיק אכן מתנהל תקופה ארוכה ובמידה והדבר היה מועלה מקודם אולי היה ניתן לבחון זאת אך הגענו לשלב הוכחות אשר הינו שלב מתקדם בתיק, יש דברים שכן היינו מצליחים להוכיח בשלב ההוכחות בניהול החקירה הנגדית וזה היה משנה את כל התמונה."

4. בית הדין נתן החלטתו בבקשת הפסילה, בנוכחות הצדדים. וכך קבע:

   "... נקדים אחרית לראשית, ונציין כי דין הבקשה להדחות, מהנימוקים שיפורטו להלן.

   בפתח הדיון בית הדין שאל את ב"כ התובע אם התובע פירט בכתב התביעה את טענותיו כנגד כתב הוויתור עליו חתם בתום תקופת עבודתו אצל הנתבעת 2. ב"כ התובע עיינה בכתב התביעה והשיבה בשלילה, תוך שהיא מציינת שהטענה נטענה לראשונה בתצהיר המשלים שהגיש התובע. בית הדין הבהיר כי טענה כנגד כתב ויתור יש לטעון במסגרת כתב התביעה, ולחילופין להגיש בקשה להגשת כתב תשובה לכתב הגנה ושם לטעון את הטענות. התובע לא עשה אף אחד מאלה, וטען טענתו לראשונה במסגרת תצהיר משלים שהגיש. בית הדין הבהיר כי במתכונת זו אין מסגרת משפטית בכתבי הטענות לטענה שהעלה התובע בתצהירו.

   בנוסף, בית הדין הבהיר כי התובע טוען בתצהירו המשלים שחתם על חוזה העסקה בנתבעת 3 אשר בו מצוין כי מדובר בעובד ארעי לתקופה של 6 חודשים, אולם לטענתו של התובע הוא הבין שמדובר בהעסקה לתקופה ארוכה. בית הדין הבהיר כי טענה שכזו בעייתית.

   במענה להבהרות אלה, מסרה ב"כ התובע כי התובע חתם על חוזה העסקה כזה וכן על כתב ויתור כדי לעבוד בנתבעת 3, מאחר ואלמלא היה חותם עליהם, הנתבעת 3 לא הייתה מעסיקה אותו. בית הדין הבהיר כי גם בכך יש בעייתיות.

   לאחר מכן, בית הדין בדק אם יש אפשרות לסיום המחלוקת בהסכמה, ובדק זאת עם ב"כ התובע תוך הבהרה שאם התובע יסכים, בית הדין יפנה אל הנתבעות.

   התובע יצא לבדוק את הדברים, וחזר עם טענת פסלות.