עפ"ס 36812-11-15

הנשיא יגאל פליטמן

1. לפני ערעור על החלטת בית הדין האזורי בתל אביב יפו (השופטת שמואל טננבוים) מיום 5.11.15, שלא לפסול עצמו מהמשך הדיון בהליך הפלילי המתקיים בפניו בת"פ 19610-10-10 מדינת ישראל - משה אביר ואח' (להלן - ההליך הפלילי).

   הרקע לערעור

2. כנגד המערערת, א.מ.ן משאבי אנוש בע"מ (להלן - המערערת), ונאשמים נוספים (להלן - הנאשמים), הוגש כתב אישום, שבו הואשמו בהעסקת עובדים רבים בניגוד להוראות חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, תשנ"ו - 1996.

    

3. בבית הדין האזורי בתל אביב יפו התקיימו דיונים רבים בעניינם של הנאשמים, שלוש עשרה במספר, וניתנו החלטות רבות על ידי בתי הדין בערכאות השונות, לרבות בבית דין זה ובבג"ץ - במסגרת בקשות, עררים, ועתירה שהוגשה מטעם הנאשמים.

    

4. ביום 18.3.2015 הגישו הנאשמים בקשה לגילוי חומר חקירה, בה התבקש גילוי המסמכים הבאים: תרשומת מהלך חקירה שבוצעה ביום 8.7.08; כל המסמכים שמר אבי נחמיאס, חוקר אגף ההסדרה שבמשרד הכלכלה (להלן - מר נחמיאס), לקח ממשרדי הנאשמת אופקים א.ג. בע"מ ללא רשות ביום 8.7.2008; מכתב הגב' פשייב למשרד הכלכלה שנשלח לפני חודש ינואר 2008 המפרט את תפקיד הנאשם משה אביר אצל הנאשמת אופקים א.ג. בע"מ. עוד התבקש בית הדין קמא לזמן את מר נחמיאס להעיד על המסמכים האמורים ולהורות למשיבה, מדינת ישראל – משרד הכלכלה (להלן - המדינה), לחקור את הגב' מקובר והמפקח מר מנחם ניר (להלן - מר ניר) מאגף ההסדרה בנושא רישיונות הנאשמים.

    

5. בהחלטת בית הדין האזורי בבקשה, מיום 20.10.2015, נקבע כי תרשומת החקירה מיום 8.7.2008 כבר מצויה בידי הנאשמים, וכי בקשת מסמך אשר מצוי בידם הינה הטרדת בית הדין ובזבוז זמנו לשווא. בית הדין האזורי חזר על החלטתו לפיה מר נחמיאס יזומן לישיבת הוכחות נוספת במסגרתה תינתן לנאשמים האפשרות לחקור אותו בחקירה נגדית בכל הקשור בביקורת זו. אשר למסמכים שנלקחו על ידי מר נחמיאס במסגרת ביקורת, קבע בית הדין קמא כי מר נחמיאס פעל במסגרת תפקידו כמפקח ובמסגרת סמכותו בדין.

    

6. בית הדין האזורי הבהיר - לאור טענת הנאשמים שמר נחמיאס לקח ממשרדי אופקים מסמכים שיש בהם כדי להוות ראיות לכך שאושרה בקשה להנפקת רישיון למערערת - כי אין כל ראיה לכך שמסמך כזה או אחר נלקח ממשרדי המערערת ללא רשות ובחוסר סמכות ומעבר לעובדה כי עומדת למדינה חזקת התקינות המנהלית וחזקה כי מפקחי ההסדרה פעלו בהתאם לסמכויות שמעניק להן החוק, הרי שכפי שעולה מתגובת המדינה, המערערת מעולם לא הגישה בקשה לקבלת רישיון כוח אדם וממילא רישיון מעין זה לא הונפק לה.