עפ"ס 24950-04-16

הנשיא יגאל פליטמן 

1. לפניי ערעור על החלטתו של מותב בית הדין האזורי בירושלים [הנשיאה (בדימוס) השופטת דיתה פרוז'ינין ונציגי הציבור גב' נחמה אנג'ל ומר רמי לוי; סע"ש 16783-04-14] מיום 3.4.2016, שלא לפסול עצמו ממתן פסק הדין בתביעה שהגיש המשיב 1 נגד המשיבים 2-4.

   רקע

    

2. ביום 10.2.2016 ניתן פסק הדין בעניין נפתלי (סע"ש 38335-03-14 מני נפתלי – מד"י ואח'; להלן – עניין נפתלי) על ידי מותב שכלל את השופטת דיתה פרוז'ינין ונציגי הציבור מר נתן מזרחי ומר אליעזר יערי. המערערת דכאן (להלן - גב' נתניהו), לא הייתה צד בעניין נפתלי, כפי שהיא איננה צד לתביעה מושא הערעור שלפניי, אלא העידה במסגרת ההליך, בעניין טענתו של מר נפתלי להעסקה פוגענית במעון ראש הממשלה (להלן - המעון). יצוין, כי על פסק הדין בעניין נפתלי הוגשו שלושה ערעורים: מטעם מר נפתלי, מטעם המדינה ומטעם גב' נתניהו. בערעורה של גב' נתניהו מתנהל הליך הנוגע לשאלת קבלת הערעור העצמאי שהוגש מטעמה לרישום, כמי שלא הייתה צד להליך, וטרם ניתנה החלטה בסוגיה זו.

3. במקביל, מתנהלת בבית הדין האזורי בירושלים, לפני מותב הכולל את השופטת פרוז'ינין יחד עם שני נציגי ציבור אחרים, כמפורט בסעיף 1 לפסק דין זה, תביעתו של המשיב 1 (להלן - מר אליהו) נגד המשיבים 2-4, שאף בה הועלתה טענה להעסקה פוגענית במעון, יחד עם טענות אחרות הנוגעות לתקופת עבודתו במעון וסיומה. שלב הראיות בתביעה זו הסתיים, סיכומי הצדדים הוגשו, וכעת התיק ממתין למתן פסק הדין. יצוין, כי במסגרת הליך זה הגיעו הצדדים לו לכדי הסכמה דיונית, שלפיה פרוטוקולי הדיונים בעניינו של מר נפתלי יצורפו לתיק.

   בקשת הפסלות וההחלטה

4. ביום 20.3.2016, לאחר שהוגשו סיכומי הצדדים, הגישה גב' נתניהו בקשה לפסילת מותב בית הדין מלהמשיך לדון בתביעת מר אליהו וממתן פסק הדין בה. בבקשתה טענה גב' נתניהו, כי קביעות בית הדין ביחס אליה בעניין נפתלי מחייבות את פסילת המותב והימנעותו מהכרעה בתביעתו של מר אליהו. זאת, משום שהסעד המבוקש בתביעה זו, כמו גם חומר הראיות שהוצג לפני בית הדין, זהים לאלו שהוגשו בעניין נפתלי, פרט לעובדה שחברת קלינור, המשיבה 4, לא נתבעה בעניין נפתלי. לטענתה של גב' נתניהו, קביעת מותב בית הדין בעניין נפתלי, שלפיה המעון מנוהל באופן המהווה העסקה פוגענית כלפי עובדיו, שמר אליהו נמנה עליהם, מעידה כי דעת המותב "נעולה" ופוסלת אותו ממתן פסק הדין בעניינו של מר אליהו. גב' נתניהו הסתמכה בבקשתה על פסק דינו של בית הדין המשפט העליון מהעת האחרונה בעניין רוזן (ע"א 461/14 רוזן נ' ביטון, ניתן ביום 14.1.2015; להלן – עניין רוזן).

5. מר אליהו התנגד לבקשה, וטען כי בעלי הדין בתביעתו לא העלו כל טענה בעניין לגיטימיות המותב, וכי בקשה מצד עד לפסילת מותב היא חסרת תקדים, אין לה כל בסיס, ודי בטעם זה כדי לדחותה. עוד טען מר אליהו, כי בקשת הפסלות נגועה בשיהוי בהגשתה, שכן גב' נתניהו הייתה מודעת היטב לעובדה שבשתי התביעות נדונה מסכת עובדתית דומה, ובחרה להגיש את בקשת הפסלות רק לאחר שניתן פסק דין שאינו תואם את עמדתה. מעבר לזאת, כך טען, פסילת המותב בשלב זה של ההליך עלולה לגרום נזק רב לצדדים. עוד הוסיף מר אליהו וטען, כי מותב בית הדין הדן בתביעתו אינו זהה למותב שדן בעניין נפתלי, וכי המסכת העובדתית דומה, אך אינה זהה. מעבר לאמור, הפנה מר אליהו להסכמה הדיונית שאליה הגיעו הצדדים, לפיה פרוטוקולי הדיונים בעניין נפתלי יצורפו לתיק זה, הסכמה אשר לדידו סותרת כל טענה למשוא פנים מצד המותב, ולמעשה מעידה על ההיפך הגמור.

6. המשיבים 2 ו-3, המדינה ומר סיידוף (להלן – המדינה) התנגדו אף הם לבקשת הפסלות, והבהירו כי לדידם לא עולה כל חשש למשוא פנים מצד המותב, ולפיכך לא קמה עילה לפסילתו.

7. בהחלטתו מיום 3.4.2016 קבע בית הדין, כי בקשת הפסלות לא הוגשה בידי אחד מבעלי הדין בתביעה, וכי היא הוגשה בשיהוי: בקשת הפסלות הוגשה ביום 20.3.2016, אף שעילת הבקשה נודעה לגב' נתניהו לכל המאוחר ביום מתן פסק הדין בעניין נפתלי, ביום 10.2.2016. בינתיים, הוגשו סיכומי המשיבים בתיק, ורק לאחר מכן הוגשה בקשת הפסלות. מעבר לזאת, כבר במהלך החודשים אוקטובר - נובמבר 2015, במועד שבו הסכימו הצדדים לצורף לחומר הראיות בתביעת מר אליהו את פרוטוקולי הדיונים בעניין נפתלי, ידעה גב' נתניהו כי חלק מחומר הראיות הנוגע לאופן ההעסקה במעון יהיה זהה בשתי התביעות, וחרף האמור בחרה להגיש את בקשת הפסלות רק לאחר מתן פסק הדין בעניין נפתלי.