עפ"ג 9932-03-16 פרץ(אסיר) נ' מדינת ישראל

המערער הורשע בבית משפט קמא על סמך הודייתו בעבירה של תקיפה חבלנית.

ציון הוראת החוק שמדובר בה איננה מספרת את הסיפור במלואו ולשם כך יש לעיין בעובדות.

על פי העובדות תקף המערער את המתלונן בשל וויכוח על אופן הכנת טוסט. התקיפה היתה ברוטאלית ואלימה במיוחד. המערער תפס בזרועו של המתלונן, קיפל אותה, היכה באגרופו במרפק שמאל והפילו ארצה. גם לאחר שהמתלונן כבר היה שרוע על הארץ, המשיך המערער בתקיפה והמשיך להכות אותו באגרופים לפניו ובבעיטות בגופו. כתוצאה מהתקיפה נגרם למתלונן שבר במרפק יד שמאל, שפשוף מדמם בברך שמאל, שפשוף ביד ימין וכן נגרם לו נזק לבגדיו.

בית משפט קמא (כב' השופטת מ' בן ארי) ציין, כי העבירות שמדובר בהן הן עבירות חמורות ויש לתת משקל לחבלות שנגרמו למתלונן. בהינתן החבלות, העמידה כב' השופטת קמא את המתחם על תקופה הנעה בין מאסר למספר חודשים ועד 18 חודשי מאסר בפועל. בתוך המתחם, בשלב מתן גזר הדין, ציינה כב' השופטת קמא כי המשיב הודה באחריותו והודה גם בבית המשפט לאחר שכתב האישום תוקן.

בית המשפט היה ער לכך כי למשיב הרשעות קודמות שרובן ישנות, יחד עם זאת העבירה הנוכחית בוצעה 5 ימים בלבד לאחר שהורשע בתיק אחר ואף בו עבירת אלימות. בהינתן נסיבות אלה, העמידה כב' השופטת קמא את המאסר על תקופה של 8 חודשים וכן הוטל על המערער מאסר על תנאי והוא חויב בפיצוי המתלונן.

הערעור שבפנינו הוא ערעור שהוגש על-ידי המערער עצמו, הגם שבבית משפט קמא היה מיוצג על-ידי הסנגוריה הציבורית. נראה כי הסנגוריה לא סברה כי תיק זה ראוי להגשת ערעור ושמא לא בכדי. האלימות שמדובר בה היא אלימות קשה הן באופייה והן בתוצאותיה. באשר לאופייה, אנו מדגישים את העובדה שהמערער קיפל את זרועו של המתלונן והיכה במרפקו. עוד אנו מדגישים את העובדה שהמערער לא חדל מתקיפתו גם כשהמתלונן לכל הדעות לא יכול היה להשיב לו, כי היה שרוע על הרצפה. הנזקים שנגרמו הם נזקים ממשיים שבר במפרק לצד נזקים נוספים.

צדק בית משפט קמא כאשר סבר כי אלימות ברמה כזו מחייבת ענישה של ממש מאחורי סורג ובריח. איננו סבורים כי יש מקום להתערב בתקופה שנקבעה ואנו דוחים את הערעור.

<#3#>

ניתן והודע היום י"ח אדר ב' תשע"ו, 28/03/2016 במעמד הנוכחים.