עפ"ג 9804-09-15 פלוני נ' מדינת ישראל

: | גרסת הדפסה
עפ"ג
בית המשפט המחוזי חיפה כבית-משפט לערעורים פליליים
9804-09-15
2.12.2015
בפני השופטים:
רון שפירא

- נגד -
המערער:
פלוני
עו"ד רחל גראו גלבוע (סנגוריה ציבורית)
המשיבה:
מדינת ישראל
עו"ד פרקליטות פלילית מחוז חיפה
פסק דין חלקי

מותר לפרסום

ערעור על פסק דינו של ביהמ"ש השלום בחדרה (כב' השופט קפלן) מיום 15.7.15 בת"פ XXXXXXXX של בית משפט השלום ב XXXXXXXX.

השופטת ת' נאות-פרי:

רקע כללי -

  1. כנגד המערער הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות ועבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

    על פי עובדות כתב האישום, ביום 9.6.15, נכנס המערער למרפאה פרטית בעודו יחף ומרכיב משקפי שמש, חיטט בפחים במרפאה, התהלך הלוך ושוב ולא נעתר לבקשת הצוות לעזוב את המקום. שוטר שהוזעק למקום, לא הצליח אף הוא לשכנע את המערער לצאת מהמרפאה ובמהלך ניסיונות אלו החל המערער להתפרע, לתקוף את השוטר ולהתנגד לאיזוק. בסיוע אנשים אחרים ששהו במרפאה, הצליח השוטר להשתלט על המערער, לכבול אותו באזיקים ולהרחיקו מהמקום.

  2. ביום 10.6.15, הוגשה בקשה להורות על מעצרו של המערער. במסגרת הדיון שהתקיים, הורה כב' השופט קמא על שליחת המערער לבדיקה פסיכיאטרית.

    ביום 17.6.15, התקבלה חוות דעת אשר נערכה ע"י ד"ר הרמן פרקש, פסיכיאטר בביה"ח שער מנשה, אשר בה נקבע כי המערער לוקה במחלת נפש, כי הוא לא יכול לעמוד לדין וכי הוא זקוק לאשפוז פסיכיאטרי. ביום 22.6.15, לבקשת המשיבה, הורה כב' בימ"ש קמא על הכנת חוות דעת משלימה אשר תתמקד בבחינת השאלה האם המערער היה אחראי למעשיו ביום ביצוע העבירה, דהיינו ביום 9.6.15.

    ביום 23.6.15, הוגשה חוות דעת משלימה ובה נקבע כי בעת ביצוע המעשים המיוחסים למערער, הוא לא ידע להבדיל בין טוב לרע, בין מותר לאסור ולא היה אחראי למעשיו.

    ביום 1.7.15, הוגשה חוות דעת שלישית בעניינו של המערער, וזאת לאחר שכב' השופט קמא ביקש שעורך חוות הדעת יעיין בחומרי החקירה שהצטברו בתיק החקירה, וישלים את חוות הדעת לגבי מצבו של המערער בעת ביצוע המעשים המיוחסים לו. בחוות דעת שלישית זו, נקבע כי לאחר עיון במסמכים, מסקנת הכותב הינה כי המערער היה אכן במצב פסיכוטי פעיל בזמן ביצוע העבירות המיוחסות לו.

  3. במהלך הדיון שהתקיים ביום 15.7.15, ביקש בא כוחו של המערער להורות על זיכויו מכוח סעיף 34ח' לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"). מנגד, בא כוחה של המשיבה ביקש שלא להורות על זיכוי המערער, אלא על הפסקת הליכים לפי סעיף 170 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: "חוק סדר הדין הפלילי").

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>