עפ"ג 9474-05-14 סקזו נ' מדינת ישראל

בפנינו ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום בראשל"צ (כב' השופט הימן, סג"נ), מיום 24.3.14, בת''פ 43622-04-13, לפיו הורשע המערער עפ"י הודאתו בכתב אישום מתוקן בהחזקת סכין למטרה לא כשרה, בניגוד לסעיף 186(א) לחוק העונשין, התשל''ז-1977 (להלן:"החוק"); כאשר בתאריך 17.11.12, סמוך לשעה 02:00 ברחוב בראשל"צ החזיק סכין בכיסו ולא הוכיח שהחזיק אותו למטרה כשרה.

המערער נידון לשלושה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים שלא יעבור עבירה בה הורשע.

הערעור מכוון כנגד ההרשעה.

גזר הדין של בימ"ש קמא

1.בפתח גזר-הדין הביא בימ"ש קמא את המלצת שרות המבחן שלא להרשיע את המערער. שירות המבחן בחן את כל הנסיבות, הנתונים והעובדות הרלבנטיים לעניין והמליץ כאמור שלא להרשיע את המערער לאור גילו, העדר עבר פלילי, תפקודו היציב כיום בשירותו הצבאי, התרשמותו כי הוא לא מאופיין בדפוסי חשיבה או התנהגות עבריינים, שאיפותיו הנורמטיביות מעצמו וכן בשל החשש כי הרשעתו עלולה לפגוע באפשרויות תעסוקה בעתיד.

2.ביהמ"ש קמא ציין כי הוא מתלבט בשאלת הרשעתו או אי הרשעתו של המערער, שכן מדובר בבחור צעיר, חייל בן עשרים וחצי, כאשר בעת ביצוע העבירה הוא היה כבן תשע עשרה וחצי, חסר הרשעות קודמות. כתב האישום אינו מפרט את נסיבות ההחזקה אך הנסיבות שעולות מהתסקיר הן שהמערער נטל את הסכין לקראת מפגש עם בחור זר. לדבריו, בעבר הוא נפגע מאלימות שננקטה כלפיו ע"י צעירים בני גילו ועל כן הוא הגיב באופן אימפולסיבי ונטל עמו סכין מטבח לפגישה עם אותו בחור.

3.בימ"ש קמא התייחס לפסה"ד בע"פ 24248-09-10 מדינת ישראל נ' בן שרם (בימ"ש מחוזי מרכז-לוד) (להלן: "פס"ד בן שרם") שבו נידון עניינו של צעיר שהחזיק סכין ואלה בקטנועו בלא נסיבות המובילות לעשיית שימוש בלתי כשר בסכין; ביהמ"ש המחוזי קיבל את הערעור על אי הרשעת המערער וקבע כי יש להרשיעו, וזאת לאור האמור בע''פ 9150/08 מדינת ישראל נגד ביטון ולפיו לאור ריבוי מעשי האלימות הנעשים בעת האחרונה תוך שימוש בכלי משחית כמו סכין ואלה, עבירת החזקת סכין למטרה לא כשרה היא עבירה חמורה שמצדיקה הרשעה וענישה ממשית ומחמירה על מנת למגר את "תת תרבות הסכין".

4.לאור קביעת ביהמ"ש המחוזי בפס"ד בן שרם הנ"ל, החליט ביהמ"ש קמא להרשיע את המערער, וציין כי ראוי לשים לב לנסיבות החזקת הסכין, המצביעות על פוטנציאל שימוש בה, ולאו דווקא החזקתה בעלמא. זאת ועוד, שירות המבחן מצא כי במצבים מסוימים מגיב המערער בקלות ראש ומתקשה להעריך מראש את השלכות מעשיו וקיימים גורמי סיכון להתנהגות חסרת גבולות של המערער. הגם ששירות המבחן מצא כי בצד אלה קיימים בו גורמים חיוביים.

5.בימ"ש קמא קבע כי לא התקיים במקרה זה החריג לכלל המצדיק אי הרשעה שכן העבירה של החזקת סכין, כפי המדיניות המשפטית הנהוגה, היא עבירה חמורה ובאי הרשעת המערער בעבירה זו יש כדי להעביר מסר שלילי ובלתי ראוי באשר לעבירה.

נימוקי הערעור