עפ"ג 8593-09-15

ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט מרדכי כדורי) מיום 8.6.15 בת"פ 40854-06-14.

כללי

1.המערער הורשע על יסוד הודאתו בגניבת רכב (3 עבירות), קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות (3 עבירות), מסירת ידיעה כוזבת, קשירת קשר לביצוע פשע (2 עבירות), שימוש במסמך מזויף (2 עבירות), התחזות כאדם אחר (שתי עבירות), נהיגת רכב מנועי ללא רישיון (4 עבירות), נהיגת רכב מנועי ללא ביטוח בתוקף (4 עבירות). על המערער הוטלו 4 שנות מאסר בפועל, שני מאסרים על תנאי, פסילה מהחזקת רישיון נהיגה, קנס בסך 10,000 ₪ ופיצוי למתלוננים בסך 90,000 ש"ח. הערעור מופנה כנגד חומרת העונש.

2.כתב האישום המתוקן בשביעית, בו הודה המערער, אוחז 4 אישומים בנוגע עם עבירות שביצע המערער בחודשים אוגוסט ודצמבר 2013 ובחודשים ינואר ויוני 2014. ואלה המעשים בתמצית: המערער פנה למעסיקים ישראליים על מנת להיקלט אצלם לעבודה כנהג משאית, כשבכוונתו לקבל לרשותו כלי רכב ולגנוב אותו לאחר מכן לבדו או בצוותא אם אחרים. ערכן של 3 המשאיות שגנב המערער נע בין 88,000 ₪ ל – 200,000 ₪. המערער הצטייד מבעוד מועד במסמכי זיהוי מזויפים וברישיונות נהיגה זמניים מזויפים על מנת להסתיר את זהותו האמיתית ואת העובדה שרישיון הנהיגה שלו פקע ביום 9.9.10. כמו כן, בחלק מהמקרים יצר המערער קשר עם גורמים ברשות הפלסטינאית, על מנת להעביר לרשותם את המשאיות הגנובות. בנוסף, בחלק מהמקרים עשה המערער שימוש במכשירי טלפון סלולריים שיוחדו לצרכים אלה בלבד, על מנת למנוע את איכונו וזיהויו. מיד לאחר גניבת המשאית, ניתק המערער את הטלפון הסלולרי הספציפי בו עשה שימוש.

הערעור – טענות הצדדים

3.ב"כ המערער טוען כי בעניינו של המערער יש לקבל את טענת ההגנה מן הצדק בשל אכיפה בררנית, מהטעם שפדל אלקוואסמה, תושב הרש"פ, עמו קיים המערער קשר טלפוני, לפי האישום השני, על מנת לתאם את העברת המשאית לידיו, הועמד לדין בבית משפט צבאי, הודה והורשע בשלושה אירועים של החזקת רכוש החשוד כגנוב ונגזר עליו עונש של 31 ימי מאסר בלבד, זאת על אף שהוא בעל משחטת רכב, הצד השני לקשר וגניבת המשאית ומזמין המשאית. עוד נטען כי מתחם הענישה שקבע בית משפט קמא והעונש שנקצב במסגרתו הינם קיצוניים בחומרתם. מתחם הענישה נקבע באופן שרירותי ואינו נתמך בפסיקה, והעונש אינו מתחשב כדבעי בהודאתו של המערער שהובילה לחיסכון בזמן שיפוטי, בנטילת האחריות ובנסיבותיו האישיות של המערער. נטען כי המערער היה עצור במשך שנה, ויום לאחר שנעצר נולדה בתו. כמו כן, המערער משמש אפוטרופוס לאביו, השרוי במצב צמח. עוד נטען כי שיעור הקנס שהוטל על המערער גבוה במיוחד, ובשל אי יכולתו הכלכלית של המערער לעמוד בסכום זה, ירצה המערער תקופת מאסר נוספת תמורתו שעל פי גזר דינו של בית משפט קמא אינה פרופורציונית לתקופה. הסנגור מבקש לבטל את הקנס ולבטל את עונש המאסר שנקבע תמורתו, וכן לפרוס את הפיצויים שהושתו על המערער, לתשלומים רבים יותר. עוד ביקש הסנגור לבטל את עונש המאסר על תנאי בגין עבירת נהיגה בזמן פסילה, ונימק כי המערער לא הורשע בעבירה של נהיגה בזמן פסילה, אלא בעבירה של נהיגה ללא רישיון וללא ביטוח. כן באה בקשה לקבלת תסקיר משלים.

לעמדת המשיבה, טענת האכיפה הבררנית הנה נטולת יסוד. מעורבותו של פדל באה לידי ביטוי בכתב אישום המתוקן שעובדותיו הוסכמו, אחרת יש לראות בכך משום החזקה במקל משני קצוותיו, תוך העלאת טענות שלא הונח להן בסיס. לכן, בצדק נמנע בית משפט קמא להידרש לסוגיה זו. על-פי הנתונים שהונחו לפני בית משפט קמא, אין מקום להשוואה בין המערער לבין פדל. באשר לעונש נטען כי למעשה המערער רוצה לקבוע 'תג מחיר' לגניבת משאית לתקופת שישה חודשים ולכך אין כל בסיס. העונש לכל מעשה כזה הנו, בצד הנמוך, 15 חודשים, ולכך יש לצרף העבירות הנוספת, ובאה הפנייה לפסיקה שתמכה בכך.

תסקיר שירות המבחן

4.מתסקיר שירות המבחן שנערך בעניינו של המערער עולה כי הוא כבן 32 שנים, נשוי ואב לתינוקת. טרם מעצרו התגורר עם אשתו ובתו באבו גוש. צוין כי המערער הרבה לטשטש את מעורבותו בעבירות בהן הורשע בעבר ולהקטין את חומרת מעשיו ואחריותו. המערער הודה בביצוע העבירות, אך שירות המבחן התרשם כי החרטה שהביע מקורה בהליכים המשפטיים המתנהלים נגדו. הומלץ על הטלת עונש מאסר בפועל ומאסר על תנאי.