עפ"ג 67050-12-14 עמשה נ' מדינת ישראל

לפנינו ערעור וערעור שכנגד על גזר הדין בת"פ 42442-01-13 (בימ"ש שלום בנתניה) במסגרתו הורשע המשיב (המערער בעפ"ג 67050-12-14) בביצוע העבירות הבאות:

א.חמש עבירות של השמטת הכנסה במזיד ובכוונה להתחמק ממס לפי סעיף 220(1) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), תשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה");

ב.חמש עבירות של מסירה בדו"ח של אמרה או תרשומת כוזבת במזיד ובכוונה להתחמק ממס לפי סעיף 220(2) לפקודת מס הכנסה;

ג.חמש עבירות של הכנה או קיום של פנקסי חשבונות כוזבים ורשומות אחרות כוזבות במזיד ובכוונה להתחמק ממס לפי סעיף 220(4) לפקודת מס הכנסה;

ד.חמש עבירות של שימוש בעורמה ותחבולה במזיד ובכוונה להתחמק ממס לפי סעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה.

מעובדות כתב האישום עולה כי בין השנים 2007 - 2010 היה המשיב בעלים של חנות לממכר תערובות מזון לבעלי חיים בשם "תערובת המשולש". במסגרת עסקו הוא רכש מספקים שונים מלאי עסקי ולא רשם בספריו את הוצאותיו בגין רכישת המלאי בסך 3,441,375 ₪ מתוך כוונה להשמיט את הכנסותיו בגין מכירת המלאי, לכל הפחות בסכום הנ"ל. המשיב נהג במרמה, עורמה ותחבולה כשביקש מאחד מספקיו שירשום על גבי חשבוניות, שניתנו בגין רכישת המלאי, שם פיקטיבי שנועד להסתיר את זהותו כרוכש הסחורה.

המשיב נידון לשנת מאסר בפועל, לשנת מאסר על תנאי שלא יעבור במשך 3 שנים עבירה מסוג פשע לפי פקודת מס ההכנסה, לתשלום קנס בסך 30,000 ₪ ולחתימה על התחייבות בסך 100,000 ₪ להימנע במשך שנתיים מלבצע כל עבירה על פקודת מס הכנסה.

המערערת (המשיבה בעפ"ג 67050-12-14) עותרת להחמיר בעונשו של המשיב, באופן שייקבע כי מתחם הענישה ההולם את מעשיו נושא גזר הדין הוא בין 18-30 חודשי מאסר בפועל, לקבוע את עונשו של המשיב ברף האמצעי של המתחם, ולהשית עליו קנס שישקף את חומרת העבירות שעבר. מנגד, המשיב מבקש להקל בעונש המאסר שהושת עליו, כך שהוא יופחת לעונש מאסר שיכול וירוצה בעבודות שירות.

גזר הדין של בימ"ש קמא

יש לייחס חומרה רבה לעבירות מס תוך מתן עדיפות לשיקול ההרתעתי על פני השיקולים הנוגעים לנסיבות אישיות וכלכליות קשות. יש לנקוט ענישה מחמירה, בפרט כאשר מדובר בעבירות דנן, שאינן עבירות טכניות אלא טמונים בהן אלמנטים של מרמה וגניבה, שבהן הערך החברתי הנפגע הוא ערך השוויון בנטל המס ובטחונו הכלכלי של הציבור. מדובר בעבירות שנמשכו כארבע שנות מס כך שלא ניתן לומר כי מדובר במעידה חד פעמית, אלא בעבירות שבוצעו בשיטתיות, כאשר ברור שהמשיב הבין היטב את משמעות מעשיו ואת טיב תוצאותיהם.

המשיב הגיע להסדר עם רשויות המס והוצגו הסכמים לעניין שומות המס. אמנם אין להקל ראש בהגעה להסדר שומה במישור האזרחי, אך לעיתים הדבר נעוץ בקשיים כאלה ואחרים ולא ניתן ללמוד מההסדר באופן ברור מהם סכומי ההשמטה המדויקים. בהתאם להסדר שהושג על המשיב לשלם מס בסכום של 162,000 ₪. מתוך סכום זה שולמו 50,000 ₪ והיתרה אמורה להיות משולמת במשך 18 חודשים. קיימים ספקות לגבי יכולתו של המשיב לעמוד בהסדר שהושג, בשים לב למצבו הכלכלי הקשה וחובותיו.

מכל מקום, לא ניתן לראות בהסדר משום הסרת מחדל מלאה שכן הוא לא הוסר במלואו, ולמצער נותרה יתרת חוב של כשני שלישים מסכום המחדל.