עפ"ג 63273-02-15 מ' נ' מדינת ישראל

השופטת ר' פרידמן-פלדמן:

1. ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום בירושלים (כבוד השופט איתן קורנהאוזר) מיום 11.1.2015 בת"פ 14770-02-12, ת"פ 8357-12-12 ות"פ 17046-06-13, לפיו נגזר על המערער עונש מאסר בפועל למשך שישה חודשים, לריצוי בעבודות שירות, מאסר על תנאי למשך 5 חודשים וצו מבחן למשך 18 חודשים.

הערעור מתמקד בעונש המאסר בפועל.

2. המערער הורשע, על פי הודאתו בת"פ 14770-02-12, בעבירות הסגת גבול וגניבה. על פי עובדות כתב האישום המתוקן, ביום 23.11.2011 הסיג המערער גבול לדוכן מפעל הפיס, וגנב מהמקום כרטיסים שונים בשווי כולל של 2,850 ₪ וכן 300 ₪ במזומן.

לגבי תיק זה הגיעו הצדדים להסדר טיעון לפיו המאשימה תעתור למאסר למשך 5 חודשים, לריצוי בעבודות שירות, והסניגור חופשי בטיעוניו לעונש.

ביום 24.2.2014 צירף המערער שני תיקים נוספים:

ת"פ 8357-12-12, בו הורשע המערער בעבירת גניבה, בכך שביום 14.12.2011 גנב מכיס מעיל באולם שמחות, מכשיר סלולרי מסוג איפון, 100 ₪ במזומן וכן כרטיסים שונים.

ת"פ 17046-06-13, אף הוא בעבירת גניבה, לאחר שביום 26.7.2012, בבית החולים שערי צדק בירושלים, גנב המערער מחדר האחיות מכשיר סלולרי מסוג איפון, אותו מכר בתמורה ל- 450 ₪.

המאשימה הודיעה כי לאחר הצירוף, עמדתה העונשית היא למאסר בפועל.

3. בית-משפט קמא הפנה את המערער לשירות המבחן, אשר הגיש מספר תסקירים במשך תקופה ארוכה, כמפורט להלן:

בתסקיר מיום 12.9.2013 ציין שירות המבחן כי המערער, המוכר להם מאז גיל 21, הינו בן 42, נשוי בשנית ואב לשבעה ילדים, מתפרנס מעבודתו, באופן לא יציב, בדוכן בשוק השייך לגיסו – שהיה בעבר מכור לסמים. בתסקיר התייחסות למשפחת המוצא של המערער ולקשיים שהביאו את המערער להתמכרות לסמים ולניהול אורח חיים עברייני במשך שנים רבות. במהלך השנים נעשו ניסיונות שיקום. צוין כי כשלוש שנים קודם לכן, עבר המערער, לראשונה, תהליך גמילה וטיפול אינטנסיבי במרכז יום במסגרת "המכון הירושלמי לטיפול בנפגעי סמים ותחלואה כפולה", בהפניית שירות המבחן, ומאז ערך שינוי מסוים באורחות חייו. לדברי המערער, מידי פעם הוא שותה אלכוהול או מהמר. המערער טען כי חוויית הטיפול שעבר סייעה לו לשקם את חייו ולאמץ דפוסי התנהגות נורמטיביים, וביטא רצון מילולי להמשיך לנהל את חייו ללא סמים וללא מעורבות פלילית. המערער הוזמן למסור בדיקות לגילוי שרידי סם אך לא הגיע, וכן לא הגיע לפגישות בשירות המבחן. לאור התנהלותו הבעייתית של המערער, ומאחר שהמערער לוקח אחריות חלקית בלבד לעבירות, הומלץ לבדוק התאמתו לביצוע עונש מאסר לריצוי בעבודות שירות.

בתסקיר מיום 1.12.2013 צוין כי במהלך תקופת הדחייה המערער לא יצר קשר עם שירות המבחן. בסופו של דבר אותר והתקיימו עמו שתי פגישות, בהן ביטא רצון לשתף פעולה עם תכנית שיקומית.

הומלץ על דחיית הדיון בשלושה חודשים, למעקב והמלצות לטיפול.

בתסקיר מיום 17.2.2014 דובר על שיתוף פעולה חלקי ועל תחילת קשר טיפולי. קצינת המבחן ציינה כי להערכתה ספק אם יהיה בהימשכות ההליך המשפטי כדי לסייע לשיקומו של המערער, והמליצה על סיום ההליכים בצו שירות לתועלת הציבור, מאסר על תנאי ומבחן למשך שנה.