עפ"ג 61198-11-15 קבסה(עציר) נ' מדינת ישראל

כתב האישום המתוקן בתיק זה כולל שני אישומים. שני האישומים שעניינם איומים הופנו כלפי המתלונן בתיק זה. המתלונן הוא משכיר דירה שאותה שכר המערער. על מעשה זה של השכרת הדירה "זכה" המתלונן לאיומים קשים ומפורשים, כמפורט בכתב האישום.

המערער הורשע על סמך הודייתו. בית משפט קמא (כב' השופט צ' עוזיאל) הטיל על המערער בגין שני האישומים מאסר בפועל למשך 4 חודשים. כנגד המערער היה תלוי ועומד מאסר על תנאי למשך 6 חודשים. בית משפט קבע כי שני המאסרים ירוצו במצטבר זה לזה, כך שסה"כ על המערער לרצות 10 חודשי מאסר.

בהודעת הערער טוען הסנגור כי הענישה מחמירה שעל כן יש מקום להתערבותנו. את הדגש שם הסנגור על "הכרונולוגיה" בתיק זה. הסנגור מפנה לכך כי היתה תקופה של ממש שלאורכה לא ביצע המערער עבירות ומלבד זה, המערער ריצה כבר כרגע כמעט את מלוא התקופה שנקצבה לו, לו היה זוכה לקיצור מנהלי או לשליש. ולו מטעם זה עותר הסנגור לקיצור התקופה.

התביעה מפנה אותנו למיהותו של המערער. מדובר במי ששב ומבצע עבירות מאותו סוג עצמו. עיון בגיליון הרשעותיו הקודמות מצביע על כך, שהעבירה הנוכחית היא העבירה התשיעית, כאשר ההרשעות רובן ככולן כוללות עבירת איומים. זו דרכו של המערער שעל כן אין מקום לבוא לקראתו.

על פני הדברים לא נפלה כל שגגה בגזר דינו של בית משפט קמא. המערער הוא אכן שור מועד בסוג העבירות נושא כתב האישום שבפנינו ועיון בגיליון הרשעות הקודמות מצביע על כך.

למערער הרשעות רבות של איומים ונראה שזוהי השפה שאימץ לעצמו והוא כמעט לא מכיר שפה אחרת שבה בני אדם מדברים זה עם זה מעשה יומיום.

אם בכל זאת אנו מוצאים לנכון לקצר את התקופה בחודש אחד, הרי זה משום שאנו נותנים משקל לטיעונו של ב"כ המערער ולפיו, אם היה מתנהל בעניינו תהליך השליש ואולי שחרור מנהלי, הרי שהיום היה כבר עומד בסוף ריצויה של תקופת המאסר שנקצבה לו. רק מטעם זה אנו קובעים כי מתוך ששת החודשים של המאסר על תנאי, חודש אחד ירוצה בחופף למאסר בפועל שהוטל בתיק הנוכחי והשאר במצטבר, כך שסה"כ התקופה תהא 9 חודשים ולא 10 חודשים.

יתר רכיבי גזר הדין יישארו בעינם.

<#3#>

ניתן והודע היום י"א טבת תשע"ו, 23/12/2015 במעמד הנוכחים.