עפ"ג 60034-07-14 שמעון(אסיר) נ' מדינת ישראל

לא ראינו לנכון לבקש את תגובת המדינה, משום שעל פניו איננו מוצאים ממש בערעור זה.

המערער נדון בבימ"ש קמא על-פי העבירות המפורטות בכתב האישום המתוקן בגין שתי עבירות: ניסיון הטרדה מינית וכן הפרת תנאי פיקוח. על המערער הוטל צו פיקוח בבימ"ש השלום בתל-אביב בתאריך 20.8.13. צו הפיקוח הוטל במסגרת חוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין התשס"ו – 2006. במסגרת הצו נאסר עליו להשתמש במחשב או לשהות ביחידות עם קטינים, או לעשות שימוש במחשב או בכל מכשיר אחר שיש בכוחו לספק חומר פונוגרפי וגישה לאינטרנט.

עוד לא יבשה הדיו על החלטתו של בימ"ש קמא במסגרת צו הפיקוח וכבר מיהר המערער שבפנינו להפר אותה בצורה הבוטה והגסה ביותר שניתן להעלות על הדעת.

המערער נכנס לאתר היכרויות, יצר קשר עם מי שהציגה עצמה כקטינה בת 13 המכונה "טלי בת 13". בדיעבד אין מחלוקת כי מדובר בתחקירן של ערוץ 10, אולם המערער כמובן לא היה מודע לכך ומבחינתו בת שיחו מן העבר השני של המחשב היתה ילדה בת 13 בשם טלי.

סעיף 6 לכתב האישום מפרט בהרחבה את הביטויים המיניים הבוטים שאינם מותירים מקום כמעט לדמיון שבהם נקט המערער במהלך התכתבותו עם אותה טלי. לא זו בלבד שהמערער השתמש בביטויים וולגריים, הוא הציע למתלוננת הצעות מגונות שונות, ביקש תמונות עירום שלה, הסביר לה מדוע גופה של ילדה/נערה מגרה אותו, שלח לה סרטון ועוד ועוד, הכל כמפורט בעובדות כתב האישום. המערער גם קבע פגישה עם אותה טלי והגיע למקום הפגישה במטרה לפגוש אותה. לרוע מזלו, הפגישה כמובן לא יצאה אל הפועל, שהרי היה מדובר בתחקירן של ערוץ 10.

המערער הופנה לאחר הרשעתו לקבלת חוו"ד של המרכז להערכת מסוכנות מינית וכן הופנה לשירות המבחן כדי לקבל תסקיר. כמותב הדן בתיקים מסוג זה לעתים קרובות אנו רואים לציין, כי זה מכבר לא נתקלנו בחוו"ד שלילית כל-כך וחסרת סיכויים כל-כך כמו חווה"ד בעניינו של המערער שבפנינו. המעריך במרכז להערכת מסכנות ציין כי: "מדובר באדם שהמאפיין המרכזי שניתן להתייחס אליו הוא היעדר אמינותו, הוא עסוק בעיקר ביצירת חזות חיצונית כאשר לחזות זו אין קשר לפנימיות שלו... ניתן להעריך בסבירות גבוהה כי הינו בעל סטייה מינית פדופילית אקסלוסיבית וכי משיכתו המינית מתמקדת בילדות". בשורה התחתונה קובעת מעריכת המסוכנות כי: "רמת המסוכנות המינית עלתה באופן משמעותי, מסוכנותו המינית הינה גבוהה והוא זקוק לשוטר חיצוני בדמות פיקוח חיצוני ומחמיר".

בימ"ש קמא (כב' השופט ע' דרויאן) הטיל על המערער 15 חודשי מאסר בפועל ועל כך משיגה הסנגורית בהודעת הערעור שבפנינו. לטענתה, מדובר בתקופה ארוכה מידי שסוטה מנורמת הענישה המקובלת בתיקים מסוג זה. המערער, גם אם הוא זקוק לעונש, נשלח לתקופת מאסר ממושכת שמחייבת את התערבותה של ערכאת הערעור.

איננו סבורים כי נפלה שגגה מעם בימ"ש קמא. שני היבטים מרכזיים לחומרה שבמעשים שבפנינו: האחד, עניינו הפרת הצו, כאמור עוד לא יבשה הדיו על החלטתו של בימ"ש שהטיל את צו הפיקוח, והמערער שש לקרב והפר את הצו באופן בוטה, חד משמעי, למעשה המערער התעלם מהצו לחלוטין. לפיכך, נראה שצווים של בימ"ש אינם גורם מרתיע עבור המערער שבפנינו ושמא המאסר יעשה מה שלא עשה צו הפיקוח.

ההיבט השני הוא אופיים של המעשים, ההתבטאויות הן אלה שפירטנו והן אלה שלא פירטנו והן מצויות בכתב האישום. גולת הכותרת היא בניסיון הפגישה עם המתלוננת והדעת נותנת כי המערער, ככל שהדבר היה תלוי בו, היה מוציא לפועל את מחשבותיו כפי שפורטו בהתכתבות האינטרנטית בינו לבין המתלוננת (התחקירן).

כפי שציינו, הערכת המסוכנות היא שלילית במיוחד, כך גם האמור בתסקיר שירות המבחן. דעתנו היא כי הציבור זכאי להגנה מפני המערער וצדק בימ"ש קמא כאשר ראה לנכון להרחיקו מהחברה לתקופה משמעותית כפי שנהג.