פסק דין 58684-03-14

פסק דין

המערער, יליד 1979, הורשע בבית משפט השלום לאחר ניהול פרשת הוכחות ארוכה ורבת שנים בביצוע שורת עבירות לפי פקודת המכס, חוק מס קניה, חוק מס ערך מוסף ופקודת סימני מסחר. כל אלה לאחר שנקבע כי הבריח ארצה 614 קרטונים של סיגריות מזוייפות במכולה אשר על פי מסמכי היבוא שלה הכילה "סויה יבשה בצורת דפים" מסין.

בגזר הדין הטיל עליו בית משפט השלום (כב' השופט ח. חדש) עונש מאסר של 18 חודשים, עונש מאסר על תנאי וקנס בסך 80,000 ₪ או 8 חודשי מאסר תמורתו.

בפנינו ערעורו על גזר הדין ובעיקר על רכיב עונש המאסר.

ב"כ המערער שב ומפרט בפנינו, את שנפרש בפני בית משפט השלום, ולפיו היה המערער חוליה בלבד מהעבריינים העיקריים שעמדו ברקע להברחה אשר המערער עד היום הזה חושש לחייו מפניהם.

לדברי הסנגור חלקו של המערער התבטא בהיבטים טכניים בלבד בביצוע העבירות אשר בעלי האינטרס בהם היו אחרים.

טענה נוספת הינה כי לא פורטו כדבעי מה הן ה"נסיבות המחמירות" בגינן יוחסו לו עבירות לפי סעיף 211 (א1) לפקודת המכס ולא הברחה "רגילה" לפי סעיף 211 (א) (1) לאותה פקודה, מה גם שבכתב האישום, בפרק הוראות החיקוק אין הפניה למספר הסעיף של הנסיבות המחמירות.

טענה נוספת לב"כ המערער הינה כי סמוך מאוד למועד גזר הדין דנן נגזר בפני א ותו בית משפט דינו של נאשם אחר בעבירות של הברחת סיגריות (ת.פ. 1384/06), בכמויות שאינן פחותות מהכמויות נשוא כתב אישום זה, על ידי היבואן עצמו הוא בעל האינטרס היחידי והמרכזי בהברחה, ועל אף זאת נגזר דינו ל-12 חודשי מאסר.

ב"כ המשיבה טוען כי בנסיבותיו של המערער דנן, קיימות שתי נסיבות מחמירות במיוחד. האחת כי הסיגריות שהוברחו היו מזויפות ובכך פגע המערער בבעל סימני המסחר.

הנסיבה המחמירה השניה הינה כי המערער, ושותפיו שאת שמותם לא גילה, סובבו בכחש יבואן תמים של מוצרי מזון, הונו אותו כאילו יש להם להציע לו יבוא של סויה, גרמו לו לחתום על הניירות מבלי שידע כי בפועל מדובר בהברחת כמות גדולה של סיגריות.

מעיון בגזר הדין קמא עולה כי בית המשפט קמא היה ער לעובדה שהדמויות הדומיננטיות מאחורי פרשת ההברחה דנן לא הגיעו לדין וכי המערער בעצם היה עושה דברם. עם זאת, בית המשפט קמא, ובצדק, מציין בגזר הדין כי אין בכך לפטור את המערער מחלקו שלו בפרשה שהתבצע כל כולו בידיעה כי אכן מדובר בהברחה מתוכננת של סיגריות מזויפות.

בנוסף, מתסקיר שירות המבחן שהוגש בעניינו של המערער, וכן מעדויות שהובאו בפני בית משפט השלום, עולה כי המערער דנן בכל הקשור ליכולותיו הקוגנטיביות רחוק עד למאוד מלהיות מתוחכם ובוודאי שלא ברמה הנדרשת לתכנון מעשה הברחה מורכב שכזה וליצירת הקשרים שנדרשו לשם הוצאתו אל הפועל. גם לכך מתייחס בית המשפט קמא בגזר הדין.

בנוסף, מצאנו בגזר הדין של המערער את האבחנה שערך בית משפט השלום בין עניינו של המערער דנן לבין עניינו של האשם האחר, שפורט לעיל, ומדוע מצא כי נסיבותיו של המערער דנן חמורות מנסיבות הנאשם האחר הנ"ל.

לאחר ששקלנו את טענות המערער, בכתב ובעל פה, שבנו וקראנו את הכרעת הדין וגזר הדין והקשבנו היטב לטענות ב"כ המשיבה הגענו למסקנה כי בסופו של יום, ובמידת האיזון המתבקשת יש מקום להקלת מה בעונשו של המערער דנן.

אכן המדובר במי שחבר לבעלי האינטרס האמיתיים שבעבירות ההברחה דנן ואין לו לבוא בטענות אלא על עצמו. עם זאת, באיזון המתבקש מוצאים אנו כי אין מקום לומר כי במצב דברים שכזה עניינו ועונשו אמורים להיות חמורים יותר מעניינו של היבואן בעל האינטרס המבריח בעצמו סיגריות בכמויות עתק מתוך מטרה לגנוב את אוצר המדינה ולהעשיר את כיסיו שלו.