עפ"ג 57079-01-15 אדיר בוחבוט נ' מדינת ישראל

ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום בבית שמש (כבוד השופט י' מינטקביץ'), מיום 15/12/14, בת"פ 11534-02-13.

1.המערער הורשע באחזקת סמים לצריכה עצמית (שתי עבירות), נהיגה ללא רישיון, נהיגה ללא ביטוח, הרכבת נוסע ללא קסדה, נהיגה בניגוד לכיוון התנועה, אי ציות להוראת שוטר, נהיגה רשלנית ונהיגה ללא ביטוח וללא רישיון רכב. באשר לעבירות הסמים, הורשע המערער, בגדר שני תיקים נפרדים, בהחזקת כמויות קטנות של חשיש (שני גרם ו – 0.4 גרם לצריכתו העצמית). בגדר תיק תעבורה שצירף, הורשע הנאשם בעבירות המפורטות לעיל, זאת לאחר שביום 17/6/13, רכב על אופנוע, בלא שהוציא רישיון נהיגה ולאופנוע עליו רכב לא היה רישיון רכב ופוליסת ביטוח. המערער הרכיב נוסע ללא קסדת מגן. שוטר אשר היה בניידת משטרה הבחין במערער והורה לו לעצור באמצעות מערכת הכריזה, אולם המערער נמלט ברכיבה פרועה, תוך מעבר לנתיב נסיעה נגדי, וסיכן המשתמשים בדרך ואת הנוסע אותו הרכיב. בגין אלה, גזר עליו בית משפט השלום עונש מאסר בפועל לתקופה של עשרה חודשים, הפעלת מאסר מותנה לתקופת שבעה חודשים, כאשר מתוך תקופה זו ירוצו בחופף שלושה חודשים וארבעה חודשים ירוצו במצטבר, מאסרים מותנים, פסילת רישיון נהיגה בפועל ופסילה מותנית.

2.לטענת בא-כוח המערער, מדובר בנסיבות חריגות המצדיקות התערבות ערכאת הערעור, שכן העונש שנגזר על המערער, סוטה ברמה קיצונית וחריגה ממתחם העונש ההולם בנסיבות דומות, תוך שלא ניתן משקל לנסיבות אישיות. המערער עבר הליך שיקומי מוצלח, זאת לאחר שעבר טיפול גמילה מסמים בקהילה טיפולית במשך חודשים רבים. הליך הגמילה של המערער ראוי לציון לאור העובדה שמדובר במי שבמהלך חייו ביטא קשיים בתפקוד וגילה בעיות משמעת במסגרות חינוכיות. למרות הכל החל המערער בשינוי משמעותי בחייו, ומאסרו בפועל יגדע את שיקומו ויגרום לנזק בלתי הפיך. עוד נטען כי שירות המבחן המציא מספר תסקירים בנוגע עם המערער, תסקירים שסקרו את הליך השיקום. צוין בתסקירים כי המערער קיבל אחריות לעבירות אותן עבר ובסופו של דבר המליץ שירות המבחן כי על המערער יוטל עונש מאסר אשר ירוצה בעבודות שירות, וכן יוטל עליו קנס כספי. עוד נטען כי היה מקום ליתן משקל לעובדה שהמערער הודה במיוחס לו ואף צירף את תיק התעבורה על מנת לפתוח דף חדש. העונש שהוטל עליו יש בו כדי חריגה ממתחם העונש ההולם ובאו הפניות להחלטות שונות, אשר היה בהן, לטענת הסנגור, לתמוך בטיעוניו. לסיכום, נטען כי המערער היה במעצר לתקופת חמישה חודשים, יש להמשיך בהליך השיקום או להורות על מאסר בעבודות שירות (אם כי קיים למערער מאסר מותנה לתקופת שבעה חודשים).

3.מנגד, טענה המשיבה כי יש לדחות הערעור שכן ניתן משקל להליך השיקום המוצלח אותו עבר המערער: בגין עבירות הסמים הוטל עונש מותנה בלבד ובנוגע עם עבירות מסוג פשע. יחד עם זאת, המערער לא נגמל מהתנהגותו השלילית בתקופת חמש השנים האחרונות (הוגשו גזרי הדין שניתנו בעניינו). למערער ניתנו הזדמנויות חוזרות שלא בתחום הסמים ואין לו להלין אלא על עצמו. בעבר המערער לא שיתף פעולה עם שירות המבחן או עם הממונה על עבודות השירות. בענייננו, גם בתסקיר האחרון משירות המבחן מפורט חוסר שיתוף הפעולה של המערער.

4.בית משפט השלום קבע, באשר לעבירות התעבורה אותן עבר המערער, מתחם ענישה שנע בין מספר חודשי מאסר בפועל ועד לשמונה-עשר חודשי מאסר וכן פסילת רישיון הנהיגה ומאסרים מותנים, כל זאת בהתחשב, בין היתר, בריבוי עבירות התעבורה שנכללו באותו אירוע. באשר לעבירות הסמים, נקבע מתחם עונש שנע בין התחייבות להימנע מעבירה ועד מאסר קצר בפועל. בית משפט השלום ציין את הנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירות: היות הנאשם צעיר כבן 24, בעברו ארבע הרשעות קודמות: בשנת 2009 בעבירות אלימות, איומים והחזקת סמים, הפרת הוראה חוקית והטרדת עד; בשנת 2010 הרשעה בעבירה של נהיגה ללא רישיון, שימוש ברכב ללא רשות והפרעה לשוטר, החזקת סכין והחזקת סמים; בשנת 2012 הרשעה באחזקת סמים, ובאותה שנה עבירת נהיגה ללא רישיון וללא ביטוח, אי ציות לשוטר ונהיגה בפזיזות. בית משפט השלום לא התעלם מהליך הטיפול אותו עבר המערער, אך זקף לחובתו את עברו ובעיקר את העובדה שהמערער ריצה בגין הרשעתו האחרונה משנת 2012, תשעה חודשי מאסר בפועל, שלא היה בהם למנוע ממנו מלעבור את העבירות מושא תיק זה, כמו גם המאסר המותנה שרבץ לפתחו. בית משפט השלום פירט את נסיבות ביצוע העבירות במסגרת אותה הרשעה, נסיבות הדומות לענייננו. משכך, מצא בית משפט השלום להשית על המערער, בגין העבירות הקשורות בתיק התעבורה, עונש שנמצא בתחום הבינוני – גבוה של מתחם העונש ההולם, ובגין עבירות הסמים, הוטל על המערער עונש מותנה בלבד.

דיון

5. אמנם, וכפי שעולה מהתסקיר האחרון שניתן ביום 28/10/14 על ידי שירות המבחן, מציין שירות המבחן כי התרשמותו הנה כי בעקבות הטיפול שעבר המערער בקהילה הטיפולית ערך המערער שינוי משמעותי בחייו, העריך את האופקים שנפתחו לו לאחר הטיפול והוא מגלה שאיפה בתהליך החיובי בו הוא נתון. יחד עם זאת, מפרט שירות המבחן, באותו התסקיר, כי באותה עת המערער אינו משתף פעולה עם שירות המבחן, אינו מגיע לפגישות שנקבעו לו ואינו רואה בשירות המבחן גורם סמכותי ומציב גבולות בו יוכל להיעזר. על כן חזר בו שירות המבחן מבקשה למתן צו מבחן והמליץ על עונש מאסר בעבודות שירות, קנס ועונש מותנה כגורם מרתיע ומציב גבולות. יודגש כי המלצת שירות המבחן איננה אלא נתון אחד מבין הנתונים אשר על בית המשפט לשקול בעת מתן גזר הדין, ולמותר לציין שהמלצה זו איננה מחייבת והיא אך מוסיפה זווית נוספת להתבוננות בית המשפט בשלל הנתונים המונחים לפניו לצורך גזר הדין.

עונשו של הנאשם איננו קל, אולם בנסיבות העניין אין מקום להתערב במתחם הענישה שנקבע על ידי בית משפט השלום, מה עוד שעונשו של המערער נקבע ברף נמוך יחסית באותו מתחם. המערער עבר עבירות חמורות נשוא הרשעתו האחרונה משנת 2012, בנסיבות דומות מאוד לענייננו, הוא נדון לתשעה חודשי מאסר בפועל, עונש שלא היה בו כדי למנוע ממנו לחזור על מעשיו, פרק זמן לא ארוך לאחר שסיים לרצות את עונשו, ואף המאסר המותנה לפרק זמן של שבעה חודשים, לא היה בו כדי להרתיעו. בנסיבות אלה, החלטתו של בית משפט השלום הנה סבירה ואין מקום להתערב בה.

משכך, הערעור נדחה.

ניתן היום, י"ב אדר תשע"ה, 03 מרץ 2015, במעמד ב"כ המערער, המערער וב"כ המשיבה.