עפ"ג 55330-08-15

ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט איתן קורנהאוזר) מיום 20.7.15 בת"פ 40273-05-15.

כללי

1.המערער הורשע על יסוד הודאתו בהסעה שלא כדין (שתי עבירות) וסיוע לכניסה לישראל שלא כדין. ביום 18/5/15, העלה המערער, מחוץ לשטחי מדינת ישראל, ארבעה תושבים זרים שלא היו ברשותם אישורי שהייה בישראל, לרכב בו נהג. כאשר הגיעו בסמוך למחסום ג'בעה, ירדו הארבעה מהרכב, כשמטלטליהם נותרו ברכב, עקפו את המחסום, הנאשם עבר את המחסום בלעדיהם, בהמשך, שבו ועלו הארבעה לרכבו של המערער. האירוע השני התרחש ביום 3/12/14. המערער הסיע ברכבו שלושה תושבים זרים אשר שהו בישראל שלא כדין, באזור בית שמש. על המערער הוטל עונש מאסר לתקופת שישה חודשים שירוצו בדרך של עבודות שירות, מאסר על תנאי, פסילה מהחזקת רישיון נהיגה לתקופה של שישה חודשים, פסילה על תנאי מהחזקת רישיון נהיגה וקנס. הערעור מופנה כנגד חומרת העונש.

הערעור – טענות הצדדים

2.ב"כ המערער טענה, בין היתר, כי לטובת המערער פועלים שיקולי שיקום, הוא עובד באופן מסודר בפיקוח אחיו, המערער נכנס להליכי פש"ר, חזר לחיות עם גרושתו ונמצא, למעשה, במסלול שיקום על כל המשתמע מכך. שלילת רישיון הנהיגה ומאסר בעבודות שירות ימנעו ממנו מלהתפרנס ויגררו אותו לאחור. על כן התבקשה הקלה בעונשו שתתבטא במאסר מותנה בלבד.

המדינה, מנגד, ביקשה לדחות הערעור. באה הפניה לטיעוני המערער בבית משפט קמא, שם עתר המערער למאסר שירוצה בעבודות שירות ועתה הוא מתעלם מעמדתו הקודמת. מעבר לכך, גזר הדין לקח בחשבון כל הנסיבות הצריכות לעניין ועונשו של המערער אף נקבע בתחתית מתחם הענישה. על כן, אין מקום לבטול רכיב העונש המוחשי והפסיקה במקרים אחרים תומכת בכך.

דיון

3.דין הערעור להידחות.

לזכות המערער עומדת הודאתו במיוחס לו, שהביאה לייעול ההליך השיפוטי, החרטה שהביע, והעובדה כי שהה כחודש וחצי במעצר בית מלא וכי הוא מתעתד להפוך לאב בקרוב. כמו כן, לא יוחסה למערער קבלת תמורה בגין העבירות שביצע. לחובת המערער נזקפת חומרת העבירות שביצע. המערער ביצע את העבירות בטווח של כחצי שנה זו מזו. כמו כן, העבירות בוצעו בתחכום. באישום הראשון, אסף המערער 4 שוהים בלתי חוקיים מאזור השטחים והורידם בסמוך למחסום ג'בעה בשעת לילה, בעת שהארבעה עקפו את המחסום רגלית, הוא עבר עם רכבו במחסום, כשברכב נמצאים מטלטליהם של אותם אנשים. לאחר מכן עצר והמתין לשוהים הבלתי חוקיים ובהמשך שב ואסף אותם לרכבו. העבירות שביצע המערער פוגעות בערכים של הגנה על ריבונות המדינה, על גבולותיה ועל הבאים בשעריה, והיא אף עלולה להעמיד בסכנה את שלום הציבור ובטחונו. כמו כן, מדובר בעבירה נפוצה וקלה לביצוע, שאכיפתה קשה. לחובתו של המערער ניצב גם עבר פלילי. בנסיבות דנן לא מצאנו מקום להתערב בגזר הדין. בית משפט קמא גזר את דינו של המערער מתוך התחשבות בנסיבות שעומדות לזכותו ונמנע מהשתת ענישה נפרדת בגין שני האישומים, הגם שקבע כי אלו שני אירועים שונים ונפרדים שבוצעו בזמנים שונים. כמו כן, בית משפט קמא נמנע מהשתת מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח. אשר-על-כן, הערעור נדחה.