עפ"ג 54985-11-14 מדינת ישראל נ' מצרי(עציר)

1.המשיב בתיק זה הועמד לדין בגין 7 עבירות סם המפורטות בכתב האישום. בעקבות הסכם בין התביעה לסנגוריה תוקן כתב האישום באופן ששני אישומים נמחקו ממנו (אישום מס' 4 ואישום מס' 5), כמו-כן תוקנה כמות הסם שמדובר בה באישום מס' 7. מקובל על הכל כי הכמות שמדובר בה היא 4.4 גרם סם (במקום 25 ככתוב בכתב האישום המקורי).

לאחר הודאתו נשלח המערער להליכי טיפול שונים. בדיעבד הליכי הטיפול שהשתלב בהם המשיב מהווים את ליבת טיעונו של הסנגור הן בבית משפט קמא והן בפנינו.

2.שירות המבחן אליו הופנה המשיב המליץ בסופו של יום ולאחר אותו תהליך טיפולי ארוך שעבר המשיב, להימנע משליחתו למאסר, אפילו לא שליחה למאסר שירוצה בדרך של עבודות שירות, להסתפק בשירות לתועלת הציבור והעמדתו במבחן. בית משפט קמא קיבל את ההמלצה ועל כך משיגה המדינה בפנינו.

נציין עוד כי בבית משפט קמא הגיעו הצדדים להסדר טיעון לא רק באשר לכתב האישום (כאמור מחיקתם של שני אישומים ותיקונו של אישום נוסף), אלא גם באשר לעונש. מכח אותו הסדר טיעון הגבילה המדינה עצמה לעתירה למאסר של 48 חודשים. כמו-כן הושג הסכם באשר לחילוט הרכוש. איננו רואים להיכנס לפרטיו של הסכם זה. די לנו אם נאמר כי ההסכם כלל חילוט רכוש בשווי של 25,000 ₪ בתמורה לשחרור שני רכב שנתפסו.

3.בגזר דין מפורט ומנומק הטיל בית משפט קמא (כב' השופט ד"ר ש' אבינור) על המשיב את העונשים הבאים:

מאסר על תנאי למשך 10 חודשים שיופעל בגין עבירה מסוג פשע על פקודת הסמים המסוכנים.

קנס בסך 10,000 ₪.

שירות לתועלת הציבור בהיקף של 250 שעות.

העמדת המשיב במבחן במסגרת צו מבחן לתקופה של שנה וחצי.

כאמור, לכך נלווה צו בדבר חילוט רכוש.

את הדגש שם בית משפט קמא על הליך השיקום שעבר המשיב. המשיב היה כ- 8 חודשים במעצר. לאחר מכן השתלב בתהליך טיפולי בקהילת "אלפיתם". מדובר בתהליך ארוך. המשיב השתלב בקהילה הטיפולית בצורה מוצלחת, כך על-פי הערכת שירות המבחן. בוועדת הערכה שהתקיימה באשר למשיב נקבע, כי הוא נוטל תפקידים בניהול חיי הקהילה, יוצא לביקורי בית ובאופן כללי ההתרשמות היתה חיובית ביותר. אליבא דבית משפט קמא, בעידן תיקון 113 יש לשים את הדגש על היכולת לסטות ממתחמי ענישה בשל תהליך שיקומי. תיקון 113 ייחס חשיבות מיוחדת להליכי שיקום וכך יש לנהוג במקרה הנוכחי. בשל קביעה זו וחרף מתחמי הענישה שאותם קבע בית המשפט, הטיל עליו בסופו של יום את העונש שצוין לעיל.

4.המדינה טוענת כי בכך שגה בית המשפט. לטענתה, מדובר בסוחר סמים מקצועי כאשר על המקצוענות ניתן ללמוד מדרך פעולתו כמשתקף באישומים שבהם הורשע. המשיב נענה בכל פעם שהסוכן פנה אליו ובכל פעם היה בידו הסם הנדרש. מדובר ב- 6 אישומים שמתפרסים על פני תקופה של 4 חודשים. המדובר בכמויות סם לא מבוטלות. כל הנתונים הללו מחייבים אמירה עונשית של ממש. המדינה מפנה לאמירות הפזורות לאורכה ולרוחבה של הפסיקה באשר לצורך להילחם בנגע הסמים ולהחמיר בענישה כאשר מדובר בעבירות אלה. במקרה הנוכחי לא היה מקום, כך לשיטתה, לסטות באופן בולט ומובהק ממתחמי הענישה שקבע בית משפט קמא. המדינה משיגה על המתחמים, אולם לשיטתה גם בהינתן המתחמים שקבע בית משפט קמא, לא היה מקום לתוצאה הסופית שנמנעה כליל מהטלת מאסר.