עפ"ג 52519-12-14 מדינת ישראל נ' י.א. גזיאל בע"מ ואח'

1.המשיבים, חברה והבעלים והמנהל היחיד שלה, הורשעו על פי הודאותיהם בת"פ 5240-11-13 (בית משפט השלום בראשל"צ) בעבירות של עיסוק ללא רישיון או היתר זמני והפעלת תחנת מעבר לפסולת ללא התשתיות הקבועות בחוק.

על המשיבה 1 הוטל קנס בסך 30,000 ₪ ועל המשיב 2 הוטלו קנס בסך 15,000 ₪ או חודשיים מאסר תמורתו, 3 חודשי מאסר על תנאי בתנאים הקבועים בגזר הדין וחתימה על התחייבות בסכום של 150,000 ₪ בתנאים המפורטים בגזר הדין.

2.הערעור מכוון כלפי קולת העונשים ככל שהם מתייחסים לגובה הקנסות, והמערערת טוענת בהודעת הערעור ובטיעוני בא כוחה בפנינו, כי שגה בית המשפט קמא כאשר סטה ממתחם הענישה לעבירות נושא הרשעתם של המשיבים.

3.ב"כ המערערת טוען, כי חומרת מעשי המשיבים ופגיעתם באינטרס הציבורי מחייבת ענישה מחמירה וראויה, שכן הם ידעו על הפסול במעשיהם והפעילו את העסק נושא הרשעתם במשך תקופה ארוכה, תוך הפרה מתמשכת של חוקי הסביבה ויצירת סיכון למפגעים סביבתיים בלתי פוסקים.

4.לטענת ב"כ המערערת בהטלת קנסות בסכום כולל של 45,000 ₪ יש משום מסר שלילי לפיו עבירות על חוקי הסביבה משתלמות והדבר נוגד את האינטרס הציבורי הראשון במעלה של אכיפת דיני איכות הסביבה.

5.לטענת ב"כ המערערת, המתבססת על פסיקה שהובאה בפני בית משפט קמא ואשר הובאה בסעיפים 27, 30-34 להודעת הערעור, מתחם הענישה בכל הקשור לקנס נע בין 100,000 ₪ עד 200,000 ₪ ומן הראוי למקם את המשיבים למזער ברף התחתון של אותו מתחם.

6.ב"כ המערערת טוען, כי העסק נשוא הרשעת המשיבים נסגר רק לאחר שהוצא כלפיו צו סגירה שיפוטי ולאחר שפעל ללא רישיון במשך תקופה ארוכה של מספר שנים.

7.ב"כ המשיבים מתנגד להחמרה בגובה הקנסות שהוטלו על המשיבים וטוען כי הם הפעילו את תחנת המעבר לאחר שקיבלו אישור לעשות כן מהוועד המקומי של מושב בן זכאי, שעל אדמותיו הופעלה תחנת המעבר, ומהמועצה המקומית חבל יבנה ורק לאחר שהתברר כי השטח שייך מוניציפאלית לעיריית יבנה שהתנגדה להפעלת תחנת המעבר על שטחה, החלו ההליכים שהביאו להגשת כתב האישום.

8.כתמיכה בטענה זו הציג ב"כ המשיבים את המסמך נ/1, שהוצג בפני בית משפט קמא, ובו מאשר ועד המושב כי המושב בשיתוף עם מועצה אזורית חבל יבנה לא הביעו התנגדות כלל להקמתו והפעלתו של חברת המחזור גזיאל בשטח המושב והענקת רישיון עסק לחברה, אך לאור הנסיבות, השטח הפך לשטח בשיפוטה של יבנה.