עפ"ג 4535-05-15 אקווע נ' מדינת ישראל

1.המערער הורשע על סמך הודייתו בעבירות שיוחסו לו בכתב אישום שתוקן במסגרת הסדר טיעון. לאחר הסדר הטיעון מונה כתב האישום שתי עסקאות סמים גדולות ולצידן ניסיון לעסקת סמים. הגדרנו את עסקאות הסמים כעסקאות סמים "גדולות" בהתייחס לעובדות המפורטות בכתב האישום. מדובר בשני מקרים בהם מכר המערער לסוכן סמוי פלטה של סם מסוג חשיש. בשני המקרים משקלה של הפלטה התקרב ל- 100 גרם. תמורת אותה כמות גדולה של סם שילם הסוכן בסופו של דבר סך של 4,500 ₪ לאחר התמקחות באישום הראשון, וסכום זהה גם באישום השני.

כתב האישום מפרט את ההתארגנות לקראת אותה עסקת סמים שהיתה מקצועית לחלוטין.

בבית משפט קמא הודה המערער מכח אותו הסדר טיעון שכאמור הביא לתיקונו של כתב האישום. לאחר מכן הופנה המערער לקבלת תסקיר של שירות המבחן. בפועל מונחים בפנינו היום, כפי שהיו בפני בית משפט קמא, שני תסקירים כאשר לכך מתווסף אישור נוסף שאף הוא כמעט בבחינת תסקיר משירות המבחן מאתמול – 28.6.2015.

בית משפט קמא (כב' השופט ע' דרויאן) הטיל על המערער בסופו של יום 7 חודשי מאסר ועל כך הערעור בפנינו.

נוסיף עוד בפתח הדברים, כי המדינה הגבילה עצמה מכח אותו הסדר טיעון לעונש מאסר שלא יעלה על 12 חודש, ההגנה טענה לעונש מקל יותר וכאמור, בית המשפט הטיל 7 חודשי מאסר.

2.על אלה עמד בית משפט קמא בגזר הדין:

באשר לנסיבות: מדובר בסחר בסמים במשקל גדול. הסחר הוא רעה חולה שיש להילחם בה. בית המשפט התייחס לאומללות הפוקדת את משפחות הצרכנים שהסם מגיע לידיהם בעקבות פועלם של סוחרים מסוג המערער שבפנינו. בית המשפט ציין כי התמונה המצטיירת היא: "של אדם המעורה בסחר בסמים קלים המסוגל לספק פעמיים חשיש לסוכן תמורת כסף במזומן ואף הציע לו מיוזמתו בפעם השלישית לרכוש ממנו פלטת חשיש".

עוד עמד בית משפט קמא על כך שמדובר במעשים הנבדלים בזמן זה מזה ולא ברצף אחד, שעל כן יש מקום לקבוע מתחם לכל אחד מהמעשים כשהמתחם ינוע בין 5 ל- 18 חודשי מאסר.

באשר לשלב השני, בית המשפט קבע כי אין מקום במקרה זה לחריגה ממתחם הענישה. נקדים מאוחר למוקדם ונציין כי בדיון בפנינו – זהו הנימוק העיקרי שבפי הסנגור. לטעמו צריך היה במקרה זה לסטות מהמתחם מטעמי שיקום ומכל מקום, להעמיד את השיקום כשיקול המרכזי בגזירת הדין.

בשלב הנוסף, דהיינו מיקומו של המערער בתוך המתחם, התייחס בית המשפט לתסקירים שהיו בפניו, כמו גם למכתבי המלצה שונים שהונחו בפניו על-ידי הסנגור, היעדרו של עבר פלילי, כל השיקולים הללו גם יחד הביאו את בית המשפט לכלל מסקנה כי יש למקם את המערער בסמוך לתחילת המתחמים ובסופו של יום הוטל עונש מאסר של 7 חודשים בניכוי ימי המעצר. כמו כן הוטלו מאסרים על תנאי לתקופות משתנות בהתאם לעבירות שמדובר בהן.