עפ"ג 44040-08-14 מדינת ישראל נ' ע'

לפנינו ערעור המדינה על גזר דינו מיום 8.7.14 של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט ש' הרבסט) אשר ניתן בת.פ. 56746-05-13. במסגרת גזר הדין הוטלו על המשיב העונשים הבאים: 6 חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות; מאסר מותנה; קנס בסך של 7,000 ₪ או 60 ימי מאסר תמורתו; וצו מבחן למשך שנה. עונשים אלה הוטלו על המשיב לאחר שהורשע, על יסוד הודאתו, בעבירה של סחר בסם מסוכן. הערעור שלפנינו מכוון נגד קולת העונש שהוטל על המשיב.

בכתב האישום המתוקן שהוגש נגד המשיב יוחסה לו עבירה של סחר בסם מסוכן. על פי כתב אישום זה, ביום 23.9.12 מכר המשיב, יחד עם שניים נוספים, לסוכן משטרתי, סם מסוכן מסוג חשיש במשקל של 90.11 גרם ברוטו ("סוליית חשיש"), תמורת סכום של 2,240 ₪. כאמור, המשיב הודה בעובדות כתב האישום המתוקן, והורשע בעבירה שיוחסה לו.

בהמשך לכך, בית משפט השלום הורה על קבלת תסקיר שירות המבחן בעניינו של המשיב. שירות המבחן התבקש להתייחס, בין היתר, גם לשאלת ההרשעה, וזאת נוכח בקשת המשיב שלא להרשיעו. המשיב טען בהקשר זה, כי הרשעתו תפגע בהליך השיקומי בו החל ובסיכוייו לעבוד בתחום הסיעוד, אותו הוא מתעתד ללמוד. המלצתו של שירות המבחן (בתסקיר מיום 12.3.14) הייתה להטיל על המשיב עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות, וכן להעמידו בצו מבחן לתקופה של שנה, במהלכה ניתן יהיה, בין היתר, לעקוב אחר מצבו ולשלבו בקבוצה טיפולית מתאימה.

לאחר שמיעת הטיעונים לעונש, ביום 18.3.14, הורה בית משפט קמא על הגשת תסקיר משלים מטעם שירות המבחן, בו תיבחן שאלת ההרשעה. כמו כן נתבקשה חוות דעתו של הממונה על עבודות השירות. במסגרת התסקיר המשלים (מיום 22.5.14) לא בא שירות המבחן בהמלצה להימנע מלהרשיע המשיב, ושב על המלצתו בעניין העונש, כאמור לעיל. הממונה על עבודות השירות מצא את המשיב מתאים למסגרת זו.

בגזר דינו מיום 8.7.14 קבע בית משפט קמא, כי יש להותיר את הרשעתו של המשיב על כנה, וזאת נוכח חומרת העבירה ונסיבותיה; האינטרס הציבורי בלחימה בנגע הסמים; וכן בשים לב לכך שההרשעה אינה מהווה מחסום אוטומטי בפני המשיב המעוניין לעסוק בסיעוד. בנימוקי גזר הדין הדגיש בית משפט קמא את חומרת העבירה בה הורשע המשיב, את שכיחותה הרבה ופגיעתה הקשה, וכן את קלות ביצוע העבירה והרווח הכספי הנובע ממנה. עוד התייחס בית המשפט לנסיבות ביצוע העבירה וציין, כי כמות הסם שנמכרה ואופן ניהול העסקה מלמדים כי המשיב הוא "אדם המתהלך בשוק הסמים כבקיא וכרגיל בו". לפיכך קבע בית המשפט כי מתחם הענישה ההולם נע בין מאסר בפועל שירוצה בעבודות שירות ל-15 חודשי מאסר. באשר לעונש הראוי במקרה זה, בית משפט קמא ציין את גילו הצעיר של המשיב בעת ביצוע העבירה ואת עברו הנקי ונטול ההרשעות. כמו כן, בית המשפט נתן את דעתו לשיקולי שיקום, וציין את המהפך שביצע המשיב בחייו, ובכלל זה את הסימנים אותם הוא הראה בכיוון של לימודים אקדמאיים וניהול חיים נורמטיביים. עוד ניתן משקל לכך שהמשיב נטל אחריות על מעשיו, הודה, וחסך מזמנם של הצדדים ומזמנו של בית המשפט. בסופו של יום גזר בית המשפט על המשיב את העונשים שפורטו לעיל.

במסגרת הערעור המונח לפנינו מבקשת המערערת להשיג על קולת העונש, לשיטתה. נטען, כי שגה בית משפט קמא בגזר דינו משקבע כי מתחם הענישה ההולם בנסיבות העניין כולל גם מאסר לריצוי בעבודות שירות. המערערת סבורה כי מדובר במתחם ענישה מקל, אשר אינו הולם את חומרת העבירה ונסיבות ביצועה, וכי קביעת מתחם זה סותרת את מדיניות הענישה הנהוגה ומסכלת את מאמצי בתי המשפט השונים במיגור תופעת השימוש בסם והפצתו. עוד נטען, כי בית משפט קמא לא ייחס את החומרה הראויה והמתבקשת לעבירה בה הורשע המשיב, ולא גזר עליו עונש ההולם את חומרתה. נטען, כי העונש שהושת על המשיב הינו מקל, אין בו הרתעה מספקת, והוא אף אינו הולם את נסיבות ביצוע העבירה, כפי שצוינו על ידי בית משפט קמא עצמו במסגרת גזר הדין. לסיכום, המערערת עותרת לכך שבית משפט זה יתערב בגזר דינו של בית משפט קמא ויטיל על המשיב עונש של מאסר "ממש". עוד התבקש כי נורה על חילוט הרכב ששימש לביצוע העבירה.

דיון בערעור נקבע תחילה ליום 12.11.14. במועד זה לא התייצב המשיב. ב"כ המשיב טען לפנינו כי המשיב נמצא במסגרת סגורה לגמילה מסמים בליפתא, וכי הליך הגמילה צפוי להסתיים ביום 20.1.15. במצב דברים זה עתר ב"כ המשיב לדחיית מועד שמיעת הערעור עד לאחר סיום הליך הגמילה. לאור האמור נעתרנו לבקשתו של ב"כ המשיב ודחינו את מועד שמיעת הערעור ליום 5.2.15, תוך ששירות המבחן התבקש להגיש תסקיר מעודכן בעניינו של המשיב.

תסקיר כאמור אכן הוגש. בתסקיר מיום 3.2.15 נאמר, כי ביום 24.12.14 הופסקה השתתפותו של המשיב בהליך הגמילה ב"ליפתא" וזאת בשל סגירת המסגרת, ואולם בשים לב להערכת גורמי הטיפול כי המשיב זקוק להמשך טיפול ארוך טווח, הוא שולב בתוכנית גמילה במסגרת הקהילה הטיפולית "מלכישוע" בצפון הארץ. עוד נאמר בתסקיר, כי התרשמות שירות המבחן היא, כי המשיב משתף פעולה עם תוכנית הגמילה. במצב דברים זה המליץ שירות המבחן על דחיית הדיון בעניינו של המשיב למשך שלושה חודשים נוספים, וזאת לצורך המשך מעקב אחר מצבו של המשיב והתקדמותו. בשים לב להמלצת שירות המבחן הורינו על דחיית הדיון פעם נוספת, תוך ששירות המבחן התבקש להגיש תסקיר משלים בעניינו של המשיב לקראת הדיון הבא שנקבע.