עפ"ג 43590-04-14 מע"מ מס קניה ומע"מ תל אביב נ' אוקנין

1.המשיב בתיק זה עבד בין השנים 2008- 2010 כעובד שכיר בחברות טקסטיל שונות. בכתב אישום שהוגש נגדו בבימ"ש השלום בתל-אביב נטען כי בין השנים הללו, קרי: 2008 עד 2010 מסר חשבוניות מס כוזבות לשתי חברות – חברת אריסטו-שמט וכן חברת ג. ווימן אופנה בע"מ תמורת עמלה בשיעור של כ- 12% מסכום החשבוניות, לא כולל מע"מ. סכום זה קיבל מהחברות להן מסר את החשבוניות וחלק עם אחרים.

לחברת אריסטו-שמט מסר 184 חשבוניות מס כוזבות, ולחברת ווימן 38 חשבוניות. סה"כ מדובר ב- 222 חשבוניות שמסתכמות יחד בכ- 1.3 מיליון ₪.

העבירות שיוחסו למשיב בשני האישומים היו עבירות על סעיף 117(ב1) לחוק מע"מ, 184 עבירות באישום הנוגע לחברת אריסטו-שמט ו- 38 עבירות באישום המתייחס לחברת ג. ווימן.

בבימ"ש קמא הודה המערער והורשע בעבירות הללו.

2.בטיעון לעונש עמדה המדינה על חומרתן של העבירות, על משמעות התופעה של חשבוניות פיקטיביות. המדינה הדגישה את אורך התקופה שמדובר בה, את היקף הסכום – 1.3 מיליון ₪. את ההיבט הערכי שעניינו הנזק שנגרם לאוצר המדינה לצד ההיבט הפרגמטי המתייחס לכך שהפצת חשבוניות פיקטיביות הפכה תופעה המונית ומטרידה ההולכת ומתפשטת. בהסתמכה גם על פסיקה בתחום זה, עתרה המדינה למתחם ענישה הנע בין 10 חודשים ברף התחתון ל-24 חודשים ברף העליון. לצידו של מתחם זה עתרה המדינה למאסר על תנאי וכן קנס כספי בהיקפים שצוינו על-ידה.

3.כפי שניתן לצפות, המשיב חלק על עמדת המדינה. הנושא העיקרי שעליו הושם הדגש בטיעונו של המשיב, עניינו הענישה, או ליתר דיוק, היעדר הענישה על החברות שלהן מסר המשיב את החשבוניות הפיקטיביות והן קיזזו אותו. החברות הללו: קרי אריסטו-שמט ווימן הגיעו להסדר כופר עם המדינה ומשום כך, לא הוגש נגדן כתב אישום כלל.

הסנגורית טענה כי בהינתן עובדה זו, לא יהא זה מן הראוי לאמץ את מתחם הענישה שלו עתרה המדינה וממילא אף לא את הענישה שטענה לה.

עוד נטען על-ידי הסנגוריה, כי המשיב איננו הגורם שהנפיק את החשבוניות, כי אם מתווך בלבד. חטאו הצטמצם במסירת החשבוניות הכוזבות לעוסקים שנזכרו לעיל, בידיעה כי הללו יעשו בהן שימוש וינכו מס בעזרתן.

עוד ציינה באת-כח המשיב, כי המשיב שיתף פעולה למן הרגע הראשון. המשיב נעדר עבר פלילי לחלוטין. הוא איננו אדם צעיר. מצב בריאותו אינו מן המשופרים. נושא נוסף שהושם עליו דגש עניינו חלוף הזמן. העבירות שמדובר בהן נעברו כאמור בין השנים 2008 עד 2010 ואנו מצויים היום בשנת 2014. העתירה בשורה התחתונה היתה להסתפק בענישה שתשקלל נתונים אלה.

עוד יש להזכיר, כי עובר לטיעון בבימ"ש קמא כבר הסיר המשיב את המחדלים על-פי האישור שהוצג לנו. רשויות מע"מ קבעו כי הסכום שעליו לשלם עומד על כ- 30,000 ₪ וסכום זה אכן שולם ולכן יש לראותו כמי שהסיר את מחדליו.