עפ"ג 42224-05-14 סרסור נ' מדינת ישראל

בפנינו ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום בפתח תקווה (כב' השופטת ניצה מימון – שעשוע) מיום 8.4.14, בת''פ 413/12, לפיו הורשע המערער עפ"י הודאתו בעבירות של הסעת תושב זר שלא כדין, בניגוד לסעיף 12א(ג)(1) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 והסתייעות ברכב לביצוע עוון, בניגוד לסעיף 43 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], כאשר ביום 12.8.12 הסיע ברכבו שב"ח בכביש חוצה שומרון בין אלקנה למחלף אורנית, בתוך שטח ישראל, לכיוון כפר קאסם.

המערער נידון ל - 8 חודשי מאסר בפועל; להפעלת עונשי מאסר על תנאי למשך שנה מת"פ 2471/09 ות"פ 1924/08 בחופף זה לזה, כאשר המאסר שהוטל והמאסרים על תנאי שהופעלו ירוצו בחופף, כך שהמערער ירצה שנת מאסר בפועל.

כמו כן נידון המערער לשנתיים פסילה מלנהוג, והפעלת פסילות מותנות למשך חצי שנה במצטבר זו לזו, כך שבסה"כ הוא נפסל מנהיגה למשך שלוש שנים מיום הפקדת רישיונו;

המערער נידון גם לקנס בסך 20,000 ₪ או 10 חודשי מאסר תמורתו ורכבו חולט.

הערעור הוא כנגד חומרת עונש המאסר בפועל, הפסילה בפועל, הקנס והחרמת הרכב, אולם בדיון בערעור בפנינו חזר בו ב"כ המערער מהערעור על הפסילה, הקנס וחילוט הרכב, והותיר על כנו רק את הערעור על עונש המאסר בפועל.

גזר הדין של בימ"ש קמא

1. ביהמ"ש תאר את עברו הפלילי של המערער לפיו בנובמבר 2010 הוא הורשע בהסעת שב"ח שלא כדין משנת 2007, ונדון למאסר בפועל של 6 חודשים (כולל הפעלה בחופף של 3 חודשי מאסר ע"ת) שרוצו בעבודות שירות, קנס בסך 10,000 ₪, פסילה בפועל ועל תנאי וכן חולט רכבו. באותו מקרה הסיע המערער ברכבו שני שב"חים לכיוון כפר קאסם. בדצמבר 2009 הורשע המערער בניסיון הסעת שב"ח והפרעה לשוטר במילוי תפקידו משנת 2009, ונדון ל- 6 חודשי מאסר בעבודות שירות, קנס בסך 10,000 ₪ ופסילה בפועל ועל תנאי מלנהוג. באותו מקרה הסיע המערער תושב שב"ח ברכבו לתוך ישראל כשהוא מוחבא מאחורי שמיכה שהייתה פרושה על המושב האחורי של הרכב.  במאי 2005 הורשע המערער ב- 4 מקרים של הסעות שב"חים וסיוע לכניסתם לישראל שלא כדין, מהשנים 2003-2004, ונדון למאסר בפועל של 3 חודשים מאחורי סורג ובריח, קנס בסך 3,000 ₪, לפסילה ופסילה על תנאי מלנהוג. כמו כן תלויים נגד המערער שני מאסרים על תנאי בני הפעלה, האחד בן 12 חודשים והשני בן 8 חודשים, וכן שתי פסילות על תנאי מלנהוג בנות הפעלה של 6 חודשים כל אחת, מהתיקים הנ"ל.

2. בימ"ש קמא קבע שהערך החברתי בו פגע המערער הוא זכות המדינה לקבוע את מיהות הנכנסים בשעריה, כשכניסת שב"חים ללא בדיקה יוצרת סיכון ביטחוני שמתממש לא אחת.

3. ביהמ"ש קמא ציין כי מידת הפגיעה בערך המוגן בנסיבות המקרה אינה בעלת חומרה מיוחדת, שכן מדובר בהסעת תושב זר בודד וללא סממנים של הסעה מאורגנת, או נסיבות מחמירות של ניסיון הסוואה, או הימלטות מכוחות הביטחון והאכיפה; ואולם החומרה שעולה מהמקרה היא כי מדובר במערער בעל רקע מכביד של הרשעות קודמות בעבירות זהות, אשר למרות ההליכים המשפטיים שננקטו נגדו 3 פעמים בעשור האחרון, ולמרות העונשים של מאסר מאחורי סורג ובריח, עבודות שירות לתקופה מצטברת של שנה, קנסות גבוהים, פסילות רישיון וחילוט רכב, ממשיך להפר את החוק ברגל גסה וללא כל הפקת לקחים.

   המערער לא נרתע אף מהמאסרים המותנים הארוכים שנגזרו עליו, והמשיך לבצע עבירות על חוק הכניסה לישראל ביודעו שהוא צפוי להפעלת מאסרים מותנים המצטברים ל-20 חודשים.

4. מתסקיר שירות המבחן, שהוצג בפני בימ"ש קמא ובפנינו, עולה שהמערער נשוי ואב ל-9 ילדים, סב ל-40 נכדים ול-20 נינים. בני משפחתו מתוארים כנורמטיביים. הוא עבד בעבודות בניין עד ליציאתו לפנסיה לפני כ-19 שנים. הרושם היה כי מאז הוא מתקשה להתמודד עם הבעיות הכלכליות והרפואיות שפקדו אותו, והחל לעסוק בהסעות כפרנסה חלופית. המערער לא הסביר באופן מפורט את מניעיו לביצוע העבירה וניסה לטשטש את נסיבותיה. המערער התמקד במצבו הבריאותי ובאחריות המוטלת עליו כלפי אשתו וכלפי אחיו הסיעודי, ששוהה במוסד לקשישים. שירות המבחן העריך כי לנוכח מצוקתו הכלכלית והתפקידים המוטלים עליו במסגרת המשפחתית המורחבת, הוא נוטה לפעול מתוך חשיבה כלכלית תועלתית ומתקשה לעמוד בדרישות החוק. התסקיר מתמקד בבעיות הרפואיות הרבות מהן סובלים המערער ואשתו, ומציין כי מאז השמתו במעצר בית בפיקוח בנו, לא נפתחו לו תיקים נוספים ולא דווח על הפרות. ההתרשמות היתה כי בעיתוי הנוכחי הוא מבין את חומרת מצבו המשפטי והדבר מקטין את הסיכון להישנות עבירותיו. בסיכום התסקיר מציין שירות המבחן כי נוכח גילו המבוגר ומצבו הרפואי הירוד של המערער, אין המלצה טיפולית בעניינו וגם לא נראה שהוא מסוגל לבצע של"צ אך לנוכח הנסיבות האישיות המיוחדות, ממליץ שירות המבחן להאריך את המאסרים המותנים ולהשית על המערער קנס, התחייבות ופסילה מלנהוג לתקופה ארוכה.