עפ"ג 40089-12-14 מדינת ישראל נ' מורי

1.המשיב הועמד לדין בבית משפט קמא בגין מספר עבירות: גידול והכנת סמים מסוכנים, עבירה על סעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) תשל"ג-1973; החזקה ושימוש בסמים שלא לצריכה עצמית, עבירה על פי סעיף 7(א)+7(ג) רישא לפקודה; החזקת סמים לצריכה עצמית, עבירה לפי סעיף 7(א)+7(ג) סיפא לפקודה וכן עבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, עבירה על סעיף 275 לחוק העונשין. בבית משפט קמא הודה המשיב והורשע לאחר מחיקת עבירה אחת, העבירה של החזקה בסם שלא לצריכה עצמית.

נקדים מאוחר למוקדם ונאמר שבדיעבד מחיקת עבירה זו מכתב האישום מהווה את ליבת המחלוקת בערעור שבפנינו.

2.העובדות בהן הודה המשיב היו כדלקמן:

בתאריך 22.4.13, בהתאם לצו חיפוש של בית משפט קמא, נערך חיפוש בדירתו של המשיב. החיפוש העלה את הממצאים הבאים: בארון בחדר השינה החזיק המשיב 2.8 גרם לצריכה עצמית, בחצר הדירה התגלתה מעבדה לגידול סמים מסוכנים, המעבדה היתה ממוקמת בתוך מחסן שבו אביזרים כגון: אביזר חימום, תאורה, אדניות וטרמוסטט, כאשר בתוך האדניות שתולים זרעי מריחואנה. מדובר בסה"כ ב- 15 שתילים אותם גידל המשיב. שתילים שהם סם מסוכן מסוג קנאביס במשקל כולל של 3,480 גרם, זאת ללא היתר כדין.

כאשר התבקש המשיב על-ידי השוטרים להזדהות מסר להם פרטים כוזבים ביחס לזהותו.

כאמור, המשיב הודה בבית משפט קמא בעקבות הסדר טיעון שמכוחו נמחקה הוראת החיקוק של החזקה שלא לצריכה עצמית. לאחר שהודה נשלח לקבלת תסקיר שירות המבחן. התסקיר מצוי כרגע בפנינו והסנגור הפנה אליו כדי להצביע על כך שצדק בית משפט קמא בענישה שהטיל על המשיב.

3.בפני בית משפט קמא הונחו שתי עתירות:

האחת, לסיים את ההליך ללא הרשעה. השניה, משכבר הורשע, להסתפק בענישה שלא תכלול רכיב של מאסר בפועל. לעתירה הראשונה לא נעתר בית משפט והמשיב הורשע ועל כך אין בפנינו ערעור. לעתירה השניה נעתר בית המשפט, זאת לאחר שמלכתחילה שלח את המשיב לקבלת חוו"ד של הממונה על עבודות השירות. חווה"ד קבעה כי המשיב כשיר לביצוע עבודות שירות ואף נמצא עבורו מקום שירות הולם, עדיין ראתה כב' השופטת קמא בסוף הדרך להורות על מאסר על תנאי בלבד ללא שלילה של רישיון נהיגה וללא כל רכיב של מאסר בפועל ולו גם בעבודות שירות.

4.על הענישה מערערת המדינה בפנינו.

לטענת המדינה, שגה בית משפט קמא באופן התייחסותו לעובדות בהן הודה המשיב ולהוראות החיקוק הרלוונטיות וכפועל יוצא מכך, שגה גם בתוצאה הסופית, דהיינו הימנעות משליחתו של המשיב למאסר כלשהו.

באשר לעובדות, המדינה מפנה למספר השתילים אותם גידל המשיב, לעובדה שמדובר במעבדת סם ובה ציוד לצורך זה, לכמות הכוללת של הסם שמדובר בה 3.5 ק"ג נטו של שתילים. לא ייתכן, כך לטענת המדינה, להסתפק, במקרה של מעבדת סם בכמויות כאלה, בענישה שלא תכלול מאחוריה מאסר בפועל.