עפ"ג 4007-01-16 וולקוביץ'(עציר) נ' מדינת ישראל

לפנינו ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום בחיפה (כב' השופט ד"ר זאיד פלאח) מיום 23/11/15 בתיק פלילי 20888-04-15 לפיו הורשע המערער על פי הודיית ובכתב אישום מתוקן בעבירה של חבלה חמורה לפי סעיף 333 לחוק העונשין, תשל"ז- 1977 (להלן: "חוק העונשין").

על פי האמור בכתב האישום המתוקן בתאריך 4/4/15 בסמוך לשעה 9:00 ישבו המערער ואחותו (המתלוננת) בבית האחות בחיפה, כשהמערער היה ככל הנראה תחת השפעת אלכוהול. בהמשך, המתלוננת מסרה למערער כי עליו למצוא עבודה וכי אין בכוונתה להמשיך ולסייע לו מבחינה כספית, בין השניים התפתח ויכוח ואז תקף המערער את המתלוננת, באופן שחבט בחוזקה מכות בפניה.

כתוצאה ממעשיו של המערער נגרמו למתלוננת חבלות חמורות, הכוללות שברים שונים ברצפת ארובת העין ושברים נוספים, וכן חתך עמוק ומדמם באורך 3 ס"מ בלחי שמאל המגיע עד לזווית הפה. בעקבות מעשיו של המערער, המתלוננת נותחה בהרדמה מלאה, תוך שבוצעה רדוקציה בפניה ונעשה שימוש בפלטינה, ובהמשך אושפזה המתלוננת בבית החולים למספר ימים.

בטרם החלו להישמע ראיות המאשימה, הודה המערער במסגרת הסדר טיעון בעובדות כתב האישום המתוקן, כמפורט לעיל, ובטרם שמיעת הטיעונים לעונש, נתבקש שירות המבחן להגיש תסקיר בעניינו.

בתסקיר שירות המבחן צויינו מכלול נסיבותיו האישיות והמשפחתיות של המערער, כמו גם העובדה כי לחובתו עבר פלילי הכולל הרשעות קודמות רבות בעיקר בעבירות אלימות, לרבות ריצוי מספר עונשי מאסר בפועל. הרשעתו האחרונה משנת 2013, בגין ביצוע עבירת חבלה חמורה, שם נדון ל-21 חודשי מאסר בפועל ושוחרר בחודש ינואר 2015, קרי כשלושה חודשים בלבד טרם מעצרו בתיק זה. שירות המבחן ציין כי את העבירה הנוכחית ביצע המערער בעוד תלוי ועומד כנגדו מאסר מותנה, "מה שעשוי להצביע על קשייו בקבלת גבולות החוק ובהפנמת סנקציות עונשיות".

קצינת המבחן ציינה כי מחד אישר המערער את המיוחס לו בכתב האישום המתוקן, אולם מאידך "נטה להשליך את האחריות לאלימות שגילה על אחותו ולהפחית ולמזער מחומרת העבירה".

המערער אף הסביר בשירות המבחן כי "בעודו נתון תחת השפעת אלכוהול מתקשה לשלוט ולווסת את כוחו הפיזי".

לאור האמור, העריך שירות המבחן כי הסבירות להישנות העבירות אצל המערער הינה גבוהה, נמנע מלבוא בהמלצה טיפולית או שיקומית כלשהי בעניינו, והמליץ להטיל ענישה מוחשית וקונקרטית של מאסר שתחדד עבור המערער את הגבול מפני הישנות התנהגות עוברת חוק בעתיד.

בא כח המאשימה בטיעוניו לעונש בבית המשפט קמא, הדגיש את חומרת העבירה ונסיבות ביצוע העבירה, וטען שמתחם העונש ההולם את מעשיו של המערער נע בין 3 ל- 5 שנות מאסר בפועל. באשר לעונש בתוך המתחם, ציין ב"כ המאשימה כי שירות המבחן נמנע מלבוא בהמלצה טיפולית בעניינו והמליץ על הטלת מאסר בפועל, את עברו הפלילי המכביד של המערער וביקש להטיל עונש ברף הגבוה של המתחם. בית המשפט קמא נתבקש להפעיל במצטבר מאסר מותנה של 12 חודשים התלוי ועומד נגד המערער מתיק אחר, וכן לחוב אותו בקנס כספי ובפיצוי למתלוננת.