עפ"ג 40068-03-16, מדינת ישראל נ' ד' ש'

ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט שמואל הרבסט) מיום 4.2.16 בת"פ 54176-05-15.

כללי

1.המשיב הורשע על יסוד הודאתו בריבוי עבירות של יצוא, יבוא, מסחר והספקת סמים מסוכנים, ובשלוש עבירות של הדחת קטין לסמים מסוכנים, שתי עבירות של החזקה ושימוש בסמים שלא לצריכה עצמית, החזקה ושימוש בסמים לצריכה עצמית ועבירה נוספת של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו. המשיב נדון ל – 18 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי, התחייבות עצמית, פסילה מהחזקת רישיון נהיגה ופסילה על תנאי. הערעור מופנה כנגד קולת העונש.

2.כתב האישום המתוקן כולל 16 אישומים, המתארים עבירות שביצע המשיב במהלך החודשים אפריל עד מאי 2015. שלושת האישומים הראשונים מתארים כיצד מכר המשיב לשוטר שפעל כסמוי סם מסוג חשיש במשקלים שבין 1 ל – 30 גרם תמורת סכום כסף כולל של 1,500 ₪. יתר האישומים מתייחסים למכירות סמים מסוג חשיש וגראס לאחרים, שאינם שוטרים, במשקלים ובסכומים שונים. בנוסף, לפי אישום מס' 7, בתחילת שנת 2015, מכר המשיב לקטין סם מסוג חשיש 3 פעמים בתמורה לסכום של 50 ₪ בכל פעם. לפי אישום 14, המשיב רכש מאחר סם מסוג חשיש בסכום שנע בין 1,500 ל – 1,700 ₪, כחודש לפני יום 19.5.15. לפי האישום האחרון, ביום 13.5.15 ניסה המשיב להימלט מחלון חדרו בעת שהגיעו שוטרים אל ביתו. בשדה סמוך לביתו נמצאה שקית ובה סם מסוג קנבוס במשקל 1.2 גרם.

טענות הצדדים

3.ב"כ המערערת טוענת כי העונש שהוטל על המשיב אינו הולם את החומרה שבעבירות אותן ביצע המשיב. לעמדתה של המאשימה, נגע הסם הוא "מכת מדינה" ועל בית המשפט להילחם בו במלחמת חורמה באמצעות ענישה חמורה. במקרה דנן קיימות נסיבות מחמירות, המתבטאות בכך שמדובר ב – 16 אישומים המפרטים מספר רב של אירועים ומכירות ל – 8 לקוחות שונים וכן רכישה של סמים. העבירות בוצעו בתעוזה רבה, ביוזמה של המשיב, בתחכום ובמיומנות. המשיב לא בחל גם במכירת סמים לקטינים. עוד נטען כי שגה בית משפט קמא בקבעו מתחם ענישה אחד לכלל האירועים המפורטים באישומים השונים. המאשימה טוענת כי עבירות הסחר בוצעו על פני מספר חודשים, ל – 8 לקוחות שונים, ביניהם קטין, במקומות שונים, בהקשרים שונים ובכמויות שונות. עוד נטען כי בית משפט קמא שגה ביישומו את קביעתו שלו, לפיה דינו של המשיב צריך להיגזר בחלק המרכזי-תחתון של מתחם הענישה של 16 – 48 חודשים. קביעה זו אינה עולה עם תוצאה של 18 חודשי מאסר בפועל. לפיכך, עותרת המאשימה להחמרת עונשו של המשיב, ולמקם את העונש במרכז המתחם אותו קבע בית משפט קמא. עוד הודגש כי בעסקאות הסם, להן היה המשיב קשור, לא היה קיים אלמנט של הדחה.

ב"כ המשיב טען כי השאלה המרכזית בענין זה הנה האם מדובר בשישה-עשר אירועים או באירוע אחד. בית משפט קמא קבע כי מדובר באירוע אחד וקבע העונש בהתאם. באה הפניה לע"פ 4910/13 שם נקבע שהמונח "אירוע" רחב יותר מהמונח "מעשה" ונקבעו שם המבחנים לכך שיישומם מוביל לכך שבענייננו מדובר באירוע אחד. בנוסף נטען כי לפחות במכירה אחת מדובר בהדחה. בית משפט קמא התחשב בנסיבותיו האישיות של המערער, בעברו הפלילי שאינו מכביד, כאמור בתסקיר שירות המבחן. עוד נטען כי כיום המצב אף שונה שכן המשיב מצוי במאסר, הגיע לוועדת שליש, הדיון שם הופסק עד לסיום הליך הערעור, וועדת השחרורים המתינה להבהרות רשות שיקום האסיר באשר לאופן הטיפול במשיב לאחר שחרורו. לאור הבהרת הרשות שהגיעה, שחרורו צפוי בקרוב. וכן, הושגה המטרה העיקרית, היא השיקום, שהצליח, והמשיב פנה לדרך אחרת. מכל אלה נטען כי יש לדחות הערעור.

תסקיר שירות המבחן

4.מתסקיר שירות המבחן שנערך בעניינו של המערער עולה כי הינו יליד 1986, כבן 29 שנים, רווק, מתגורר בבית הוריו, עד למעצרו עבד באופן יציב בחברת תשתיות תקשורת. משתמש בסמים באופן אינטנסיבי מזה כ – 3 שנים. ניסיונות עצמאיים שערך לגמילה לא הועילו. הוא לקח אחריות על מעשיו, אך מסר כי כיום אינו זקוק לטיפול בגמילה ואינו מעונין להשתתף בהליך טיפולי כזה. בעברו הפלילי הרשעות קודמות שהאחרונה בהן משנת 2014. שירות המבחן התרשם כי לאורך השנים המשיב סיגל לעצמו דפוסי התמודדות הישרדותיים-עברייניים. הומלץ על מאסר שירוצה בעבודות שירות וצו מבחן.

דיון