עפ"ג 4003-09-15 מדינת ישראל נ' ח'טיב (אסיר)

א.בפנינו ערעור המדינה על גזר דינו של בית משפט השלום בעכו (כב' השופט יעקב בכר) מיום 13.7.2015 בת"פ 4180-01-15, ולרבות על החלטתוֹ של בית משפט קמא מיום 16.8.2015 בכל הנוגע לבקשת המדינה למתן צו להפעלת מאסר מותנה לפי סעיף 55 של חוק העונשין, התשל"ז-1977 [להלן: "החוק"].

ב.הנסיבות הצריכות לעניין הינן בתמצית אלה:

כנגד המשיב, יליד שנת 1978, הוגש כתב אישום בו נטען, שבתאריך 1.1.2015 בשעת לילה התפרץ המשיב לדירת מגורים בכפר שעב, באופן שטיפס בגרם המדרגות המוביל אל הבית, פתח חלון, ונכנס מבעד לחלון למרפסת הדירה, שבר חלון של חדר השינה, ונכנס מבעד לחלון השבור פנימה לתוך הדירה בכוונה לגנוב. אחיו של הבעלים שמע קולות ורעשים מתוך הדירה, והזעיק את המשטרה שהגיעה למקום ועצרה את המשיב שהתחבא בתוך ארון בדירה.

המדינה ייחסה למשיב עבירה של התפרצות למקום מגורים כדי לבצע עבירה, לפי סעיף 406(ב) של החוק.

ג.בישיבת בית משפט קמא מיום 4.2.2015 הודה הנאשם בעובדות כתב האישום, וניתנה הכרעת דין, שלפיה הורשע המשיב לפי הודאתו.

בית משפט קמא הורה על הזמנת תסקיר של שירות המבחן, ומתסקיר זה שתאריכו 29.3.2015 עולה, כי אביו המנוח של המשיב היה מכור לסמים, והדינמיקה המשפחתית התאפיינה בחוסר יציבות, היעדר גבולות ומתחים רבים. המשיב סיים 8 שנות לימוד בפנימיה לחינוך מיוחד, ולאחר שנפלט ממסגרת זו, שולב במסגרות נוספות, אך גם בהן התקשה להשתלב.

מדברי המשיב עלה, כי בגיל 10 הוא היה קורבן לאירוע טראומטי. בגיל 14, בעת מאסרו הראשון, היה המשיב קורבן לאירוע טראומטי דומה ואירועים אלה מעולם לא עובדו.

המשיב התקשה להתמודד עם ההשלכות הקשות של אירועים אלה, דבר שבא לידי ביטוי בהתנהגות הרסנית ובניסיונות פגיעה בעצמו. בהמשך, החל המשיב להשתמש בחומרים פסיכו-אקטיביים, אך מדבריו עולה שכיום הוא נמנע משימוש בסמים או אלכוהול.

ד.בעניינו של המשיב נכתבו מספר חוֹות דעת פסיכיאטריות, ובכל הבדיקות ההתרשמות היתה שמדובר בגבר בעל רמת אינטליגנציה גבולית, הפרעת אישיות גבולית וקווים אנטי-סוציאליים, וכן חשד לסימנים פוסט-טראומטיים. המשיב מוכר לגורמי הטיפול במרכז הרפואי לבריאות הנפש "מזרע" מאז שנת 1997.