עפ"ג 28310-01-15 מדינת ישראל נ' לב-ארי

1.המשיב שבפנינו הורשע על סמך הודייתו בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום המתוקן. כל האישומים עניינם פעולות שנעשו במהלך קשר שנקשר בין המשיב למי שהיו שותפיו לכתב האישום לפרוץ לבתיהם של קשישים על-מנת לגנוב מהבתים הללו רכוש. בסופו של יום, הורשע המשיב בעבירות אלה: שני אירועים של התפרצות בגניבה בצוותא חדא באישומים הראשון והשלישי, אירוע אחד של הסגת גבול באישום השני. אנו רואים לציין כי באישום השלישי (שהוא אישום מס' 4 בכתב האישום לאחר שאישום אחד נמחק), בנוסף לעבירות של התפרצות, הורשע המשיב גם בקשירת קשר לביצוע פשע ובעבירת גניבה.

בית משפט קמא קיבל ביחס למשיב תסקיר של שירות המבחן. בפועל הונחו בפני בית המשפט, כמו גם בפנינו, שני תסקירים. בעקבות התסקירים הוטלו על המשיב 6 חודשי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות וכן ענישה נוספת. על הענישה מערערת המדינה בפנינו.

2.עד שאנו מגיעים לדון בטענותיה של המדינה נתייחס בקצרה לעובדות כתב האישום המדברות, לשיטתנו, בעד עצמן.

באישום הראשון מדובר בכך שהמשיב ביחד עם חבריו לכתב האישום תכננו להתפרץ לדירתה של המתלוננת שהיא ילידת 1929. המתלוננת מתגוררת ברחובות יחד עם מטפלת, ללמדך על מצבה. במסגרת הקשר התקשר אדם לביתה של המתלוננת ביקש לדלות פרטים באשר לכתובת המגורים, מצב רפואי וכיו"ב. בהמשך דפק אדם על דלת דירתה של המתלוננת, התחזה כעובד עירייה וביקש לבדוק את השירותים בטענה כי עולה מהם ריח רע. אותו אדם הסתובב בדירה ובהמשך יצא ממנה. יום אחד לאחר מכן הגיעו המשיב וחבריו לביצוע הפריצה, תפקידו של המשיב היה לתצפת על הבנין, השניים הנוספים התפרצו לדירה בצוותא חדא וגנבו רכוש שכלל תכשיטים כמפורט בכתב האישום. לצד הרכוש שגנבו הותירו השניים גם עקבות נוספים לפעילותם בכך שפיזרו את תכולת הדירה על הרצפה.

באישום הנוסף שעניינו הסגת גבול, מדובר בכך שהמשיב נכנס לבנין באמצעות כרטיס אותו הצמיד ללשונית דלת הבנין, פתח את דלת הבנין ונכנס פנימה. המשיב אפשר לאחר להיכנס פנימה לתוך הבנין. האישום האחרון (אישום מס' 4 בכתב האישום) מתעד אף הוא פרשה קשה של פגיעה בקשישה. המשיב ביחד עם שותפו לכתב האישום קשרו קשר להתפרץ לדירתה של המתלוננת שהיא ילידת 1928. במסגרת הקשר המשיב יצא ממעלית הבנין יחד עם המתלוננת בקומת דירתה ונכנס לדירתה באמתלה של שתיית כוס מים, לאחר שתיית כוס המים יצא מהדירה. בהמשך התקשר אדם כלשהו לדירת המתלוננת וביקש כי המתלוננת תגיע לביטוח לאומי לצורך קבלת כסף. לאחר אותה שיחת טלפון התבצעה הפריצה פנימה. המשיב המתין מחוץ לדלת הבנין. חבריו לפריצה נכנסו פנימה כשאחד מהם חובש לראשו כובע קסקט ועוטה לפניו מסכת מנתחים. מהדירה נגנב רכוש שכלל תכשיטים, לרבות טבעת נישואין עם הקדשה וכסף מזומן בסך 2,000 ₪.

3.על אלה עמד בית משפט קמא לענין גזר הדין:

המשיב הוא אכן עבריין בעל הרשעות קודמות שריצה גם עונשי מאסר. יחד עם זאת, כרגע הוא מצוי בתהליכי שיקום וזהו הנימוק העיקרי שבשלו ראה בית משפט קמא להסתפק במקרה זה בעונש שירוצה בדרך של עבודות שירות. מתחם הענישה עומד בין 12 ל- 24 חודשי מאסר בגין עבירות ההתפרצות ומתחמים נוספים. אולם, בשל תהליך השיקום יש מקום לסטות במקרה זה ממתחם הענישה. במיוחד עמד בית המשפט על האמור בתסקיר השני אותו הגדיר כ"תסקיר מופתי" כפי שהוגדר גם ע"י התביעה. בית המשפט סבר כי סיכויי שיקומו של המשיב נראים ממשיים, הגם שהוא ניהל בעבר אורח חיים שולי ועברייני. מזה שנים ארוכות הוא נמנע ממעורבות בפלילים והשתלב בהליך טיפולי. שירות המבחן התרשם ממנו באופן חיובי הן מהדרך שבה השתלב בטיפול, והן מהמוטיבציה שלו להמשיך בהליך זה. עוד ייחס בית משפט קמא משקל לכך שאשתו של המשיב מסייעת לו בתהליך וגם בכך סיכוי של ממש לשיקום. בית המשפט היה ער לכך כי על שותפיו של המשיב לכתב האישום נגזרו עונשי מאסר בפועל, האחד ל- 12 חודשים והשני ל- 27 חודשים כאשר תקופה זו כוללת גם תיקים נוספים שצורפו, עדיין סבר כי יש מקום לאמץ במקרה זה את מתווה השיקום ולהסתפק בענישה שפורטה לעיל.

4.על אלה עומדת המדינה בהודעת הערעור:

העבירות שמדובר בהן הן קשות במיוחד. המדינה מפנה לקורבנות העבירה, העובדה שמדובר בקשישים. עוד מפנה המדינה לעונשים שנגזרו על שותפיו של המשיב לכתב האישום. לא היה מקום "להחריג" את המשיב בצורה מובהקת כל-כך כפי שעשה בית משפט קמא מהענישה שהוטלה בתיק זה על המעורבים הנוספים. שיקול השיקום איננו יכול להוות שיקול ראשון במעלה. המשיב, לדבריו, כבר השתקם בעברו, ועדיין שב וביצע את העבירות נושא כתב האישום הנוכחי. חומרת העבירות, עברו של המשיב, העובדה שעבר כבר תהליך של שיקום שלא נשא פרי, כפי שההרשעה הנוכחית מוכיחה, מצביעות על כך ששגה בית משפט קמא בנתיב שהלך בו.