עפ"ג 24689-06-13 בן קסוס ואח' נ' מדינת ישראל

פתח דבר

1. המערערים הורשעו על פי הודאותיהם בת"פ 37328-05-11 (בית משפט השלום בפתח תקווה) בעבירות של תקיפה חבלנית בנסיבות מחמירות, בניגוד לסעיפים 380 ו- 382(א) לחוק העונשין, התשל''ז-1977 וגרימת חבלה של ממש, בניגוד לסעיפים 380 יחד עם סעיף 29 לחוק.

   מערער 1 נידון ל-11 חודשי מאסר בפועל, ומערער 2 נידון ל-15 חודשי מאסר בפועל. בנוסף נידון כל אחד מהמערערים ל-8 חודשי מאסר על תנאי בתנאים המפורטים בגזר הדין, וכן לתשלום פיצוי למתלונן בסך 10,000 ₪.

   הערעור מכוון כלפי חומרת עונשי המאסר בפועל וגובה הפיצוי.

2. בהתאם למתואר בכתב האישום באישון לילה יצאו המערערים יחד עם ארבעה אחרים ממועדון באריאל, ובסמוך לו פגשו במתלונן ובשניים נוספים. בעקבות חילופי דברים בין הצדדים החלו בני החבורה, וביניהם המערערים, להכות את המתלונן באגרופים ולבעוט בו בכל חלקי גופו, בעודם מגדפים אותו.

   החבורה הוסיפה לבעוט בגופו של המתלונן גם לאחר שנפל ארצה והתקפל על מנת לגונן על גופו. השניים שהתלוו למתלונן ניסו להפריד בין הניצים ובתוך כך ספג אחד מהם מידי מי מבני החבורה מכה חזקה בלחיו השמאלית ונגרמה לו נפיחות. כתוצאה מהתקיפה נגרמו למתלונן נפיחות בראשו ובגבת עינו ושריטות על ידיו ועל פניו. כמו כן, הוא נפגע בטחול ובלבלב והובהל לבית החולים.

3. טרם הוחל בשמיעת ראיות הגיעו הצדדים להסדר דיוני לפיו יתקבלו תסקירי שירות מבחן לגבי המערערים, וכי עובר לשמיעת הטיעונים לעונש יופקד סכום של 15,000 ₪ בקופת בית המשפט לצורך פיצוי המתלונן. עם זאת, במועד שמיעת הטיעונים לעונש הוברר כי מעבר לסך של 6,000 ₪ שהופקדו כבר במסגרת הליכי המעצר, המערערים לא הפקידו סכום נוסף. לפיכך הוסכם כי סכום זה שהופקד יהווה פיצוי מינימאלי לטובת המתלונן, ובאשר לגובה הפיצוי הכולל, יטען כל צד כראות עיניו.

   גזר הדין של בית משפט קמא

4. בית משפט קמא עמד על החומרה הרבה בעבירות שבוצעו על ידי המערערים, המהוות חלק מגל של מעשי בריונות, ומחייבות ענישה מחמירה, מרתיעה ומציבת גבולות.

   המערערים, שיצאו מבילוי במועדון בעודם בגילופין, נהגו באלימות משולחת רסן במתלונן בעקבות עניין של מה בכך והתלהטות היצרים. המערערים, יחד עם יתר בני החבורה, בעטו במתלונן ללא רחם גם לאחר שקרס ובשעה שהיה שרוע, חסר אונים, על הארץ ומנסה לגונן על גופו. דעתם לא נתקררה גם כשהשניים הנוספים, שהיו עם המתלונן, ניסו לחצוץ בינו לבינם וכתוצאה מכך אחד מהם אף נחבל.

   המערערים גרמו למתלונן, בחור צעיר ובריא, מום גופני ונפשי שאת אותותיו יישא עימו לאורך חייו כפי שעולה מהצהרת הנפגע שהוגשה לבית משפט קמא בה פירט המתלונן את מכלול הפגיעות והנזקים מהם הינו סובל, ובכללם אי תפקוד מלא של הטחול והלבלב, כאשר כתוצאה מכך הוא שוחרר משירות צבאי ונפגע כושר השתכרותו.

5. בית משפט קמא בחן את נסיבות ביצוע העבירות על ידי המערערים, ושקל לקולא את הודאותיהם ואת העובדה כי שהו בתנאים מגבילים זמן רב.

   בכל הנוגע למערער 1 שקל בית משפט קמא לקולא אף את היותו נעדר עבר פלילי, העובדה כי הביע חרטה ואת התרשמותו של שירות המבחן לפיה לא קיימות אינדיקציות לדפוסי התנהגות אלימים, והסיכון למעורבות ובמצבים אלימים בעתיד הינו נמוך.