עפ"ג 17796-10-14 מדינת ישראל נ' דדון(אסיר)

1.המשיב הורשע בבית משפט קמא בעבירות שיוחסו לו בשני כתבי אישום שונים. בת"פ 22627-06-02 יוחסו למשיב עבירות של ייצור או אספקת סמים מסוכנים, עבירה על סעיף 13 + 19(א) על פקודת הסמים המסוכנים וכן החזקה שלא לצריכה עצמית, עבירה על סעיף 7(א)+ 7(ג) לפקודה.

כתב האישום בתיק זה אוחז שני אישומים שעניינם סחר בסם מסוכן, בשניהם מדובר בכך שהמשיב מכר לסוכנת סמויה של המשטרה סם מסוג קוקאין. באישום הראשון (שהוא השני כרונולוגית) מדובר ב- 4 שקיות במשקל של כ- 3 גרם נטו של קוקאין בתמורה לסכום של 3,200 ₪. כמו-כן סחר המשיב בסם מסוכן מסוג MDPV ב- 4 שקיות במשקל של כ- 3.2 גרם. כאשר נעצר המשיב נמצא ברשותו סם נוסף, 2 שקיות שהכילו יחד כ- 8 גרם נטו של סם מסוכן מסוג קוקאין. כמו-כן נתפס ברשותו באותה הזדמנות ציוד נוסף שיש לו קשר ככל הנראה לסחר, 3 טלפונים סלולריים ופריטים נוספים. באישום השני מדובר במכירה לסוכנת הסמויה, סם מסוכן מסוג קוקאין במשקל של 0.677 גרם בתמורה לסכום של 400 ₪ (להלן: "כתב האישום הראשון").

2.האירוע נושא כתב האישום הנוסף התרחש בעוד המשיב מצוי בטיפולו של שירות המבחן בגין ההליכים שננקטו בעקבות הגשת כתב האישום הראשון ועל כך עוד נתעכב בהמשך. מדובר בת"פ 206-02-14. כתב האישום בתיק זה מתעד הקמתה וקיומה של מעבדה לגידול סם מסוכן. המשיב החזיק במעבדה זו שהיתה במתחם מגורים ציוד רב לגידול סמים. רק לשם הדגמה: מדובר ב- 3 שעונים דיגיטאליים, מנורות, מנפחי אוויר ופריטים רבים ונוספים, סה"כ התמונה היא של מעבדה משוכללת ומצוידת כדבעי לגידול סם. המשיב החזיק באותה מעבדה בשתילים מסוג קנבוס במשקל כולל של כ- 25 ק"ג נטו. נציין כי לא הוצג בפנינו מספר השתילים שמדובר בהם אולם התביעה הגישה לנו, כחלק מטיעוניה בפנינו, את הצילומים שהנציחו את מעבדת הסמים. צילום כדרכו של צילום טוב מאלף מילים, כך גם הצילומים במקרה הנוכחי שמצביעים על כך שאכן מדובר במעבדה גדולה שבה שתילים בדרגות גידול שונות, מהם שתילים קטנים ומהם יותר גדולים והתמונה, גם החזותית ולא רק המילולית, היא של מעבדת סמים גדולה ומשוכללת (להלן: "כתב האישום השני").

3.המשיב הודה בבית משפט קמא ונשלח כאמור לקבלת תסקיר של שירות המבחן. בדיעבד מצויים בפנינו, כמו גם בפני בית משפט קמא, שני תסקירים של שירות המבחן, האחד מיום 9.4.14 והשני מיום 20.7.14. שני הצדדים מפנים לתסקירים ולעולה מהם כאשר כל אחד, מטבע הדברים, שם את הדגש על אותם חלקים בתסקיר המשרתים את מטרתו.

4.בית משפט קמא (כב' השופט ש' בקר), קבע מתחמי ענישה כדקלמן: באשר לאישום השני בכתב האישום הראשון, קרי: מכירת הסם הבודד לסוכנת, המתחם נע בין 6 חודשי מאסר ל- 12 חודשי מאסר, בגין העבירות נושא האישום הראשון בכתב האישום הראשון המתחם נע בין 8 ל- 18 חודשי מאסר. באשר לכתב האישום הנוסף, קרי: מעבדת הסמים, המתחם נע בין 10 ל- 24 חודשי מאסר. לאחר שהתייחס לנסיבות העולות ממלוא החומר שבפניו קבע בית משפט קמא, כי בגין העבירה באישום השני, בכתב האישום הראשון, העונש יעמוד על 6 חודשי מאסר; בגין העבירה באישום הראשון, בכתב האישום הראשון, העונש יעמוד על 10 חודשי מאסר בפועל, עוד קבע בית המשפט באשר לענישה בגין כתב אישום זה, כי עונשי המאסר יחפפו חלקית זה לזה כך שסה"כ ירצה המשיב 13 חודשי מאסר בפועל. בגין העבירות שעניינן מעבדת הסמים קבע בית המשפט כי העונש יעמוד על 14 חודשי מאסר שירוצה במצטבר לעונש המאסר שהוטל בגין כתב האישום הראשון, כך שסה"כ יהא על המשיב לרצות 27 חודשי מאסר בפועל. כמו-כן הורה בית המשפט על חילוט פריטים שונים, ביניהם פריטים יקרי ערך כגון: קטנוע, מכשירי טלפון סלולרי. בנוסף הוטל על המשיב קנס בסך 1,800 ₪ וכן הוטלו עליו מאסרים על תנאי לתקופות משתנות בהתאם לעבירות שמדובר בהן.

על גזר הדין מערערת המדינה בפנינו.

5.המדינה טוענת כי שגה בית משפט קמא הן בקביעת המתחמים והן בסופו של יום בתרגום המתחמים לכלל גזר דין קונקרטי. המדינה שמה את הדגש על השילוב שבין שני התיקים. את העבירות נושא כתב האישום השני, קרי: הקמת אותה מעבדת סמים שהוזכרה לעיל, ביצע המשיב כאשר באותה עת עצמה מתנהל הדיון בבית משפט קמא בגין כתב האישום הראשון שכאמור עניינו סחר בסם בהיקף לא מבוטל. שירות המבחן ציין כי המשיב מצד אחד נענה כביכול לכל דרישות שירות המבחן, השתלב בטיפול וכיו"ב, אולם באותה עת עצמה טרח ושקד על הקמת המעבדה המשוכללת המתועדת בכתב האישום הנוסף. אליבא דהמדינה, לכך יש לתת משקל רב, גם בית משפט קמא סבר כך אלא שבשורה התחתונה לא תרגם זאת לכלל מעשה. המשיב, כפי שציין גם בית משפט קמא, שם עצמו כאילו הוא חותם חוזה עם בית המשפט ושירות המבחן ובאותה עת עצמה עסק ב"הקמת ערוגות, סידור מפוחים, חיבור מנורות לחשמל ועוד כהנה וכהנה".

לענין מתחם הענישה הראוי באשר למעבדת הסמים, מפנה אותנו המדינה למתחם שנקבע על-ידינו 46738-09-14, שם מדובר היה ב- 18 ק"ג של סם והמתחם שנקבע על-ידינו היה בין 18 ל- 36 חודשי מאסר ולכך מפנה המדינה גם במקרה הנוכחי. בשורה התחתונה, כפי שניתן להבין, העתירה היא להעלות את המתחמים וכפועל יוצא מכך גם את הענישה הקונקרטית.

6.הסנגור שטען מכל הלב וניכר בו שהוא עושה כל מאמץ לטובת מרשו, עתר שלא להתערב בענישה שהוטלה על-ידי בית משפט קמא. הענישה לשיטתו היא מאוזנת, ראויה ומשקללת נכונה הן את נסיבות ביצוע העבירות והן את נסיבותיו האישיות של העבריין.