עפ"ג 17395-02-16

ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט איתן קורנהאוזר), מיום 3/12/15, בת"פ 1951-07-15

1.כללי

המערער הורשע על יסוד הודאתו בעבירה של כניסה לישראל שלא כדין והוטל עליו חודש מאסר בפועל, הופעל מאסר מותנה שמשכו 4 חודשים במצטבר, בניכוי ימי מעצרו, וכן הוטל עליו עונש מאסר על תנאי. הערעור מופנה כנגד חומרת העונש.

2.ואלה המעשים: ביום 30/6/15, בשעה 08:00 לערך, הגיע המערער נאזור יהודה ושומרון, טיפס על גדר ההפרדה וירד ממנה בסמוך לצומת בית השופט בירושלים, שם נעצר.

טענות הצדדים

3.ב"כ המערער הדגיש כי המערער נכנס לישראל על מנת לעבוד ונטען כי בתי המשפט מסתפקים בהפעלת המאסר המותנה (ובאה הפניה למקרים בהם נעשה כן). על כן התבקש להתחשב במצבו של המערער ולהורות כי עונש המאסר בן חודש שהוטל עליו ירוצה בחופף לעונש המאסר המותנה וזאת אף לפנים משורת הדין, מה עוד שתלוי נגדו תיק דומה בבית משפט השלום ברמלה.

ב"כ המשיבה ביקש לדחות את הערעור. צוין כי המערער אמור היה להתייצב לריצוי עונש המאסר ביום 1/2/16, אולם לא רק שלא עשה כן, הוא נעצר ביום 6/2/16, כאשר נכנס לישראל שוב, ללא היתר. על כן טען כי לא ניתן להקל עם המערער.

דיון

5.לזכות המערער עומדת הודאתו במיוחס לו, שהביא לחסכון בזמן שיפוטי ולייעול ההליכים, גילו הצעיר של המערער, יליד 1992, העובדה שלא ביצע עבירות נלוות ובית משפט קמא קיבל את טענתו לכניסה לישראל ממניע כלכלי. יחד עם זאת, בעברו של המערער הרשעה בעבירה דומה, ולא היה בעונש המאסר בפועל לצד המאסר על תנאי שהוטל בגינה כדי להרתיעו מלהיכנס פעם נוספת לישראל ללא היתר לאחר כשנה. כמו כן, מדובר בעבירה הפוגעת בריבונותה של מדינת ישראל, ושאף עלולה להעמיד בסכנה את שלום הציבור ובטחונו. זו עבירה נפוצה וקלה לביצוע, שאכיפתה קשה, ובענייננו, נסיבות ביצועה תוך טיפוס על גדר הפרדה, מחייבת הענשה הרתעתית. לאלה יש להוסיף את העובדה שהמערער לא התייצב לריצוי עונשו אלא נעצר באקראי.

לפיכך, בנסיבות דנן, העונשים שקבע בית משפט קמא מקובלים עלינו ולא מצאנו מקום להתערב בהם.