עפ"ג 16721-01-16 ואיל רישק נ' מדינת ישראל

ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופטת חגית מאק קלמנוביץ'), מיום 25/11/15, בת"פ 2258-08-14.

כללי

1.המערער הורשע על יסוד הודאתו בהסעה שלא כדין בנסיבות מחמירות ובהסעת נוסעים מעל למותר והוטלו עליו שבעה חודשי מאסר בפועל. בנוסף צירף המערער תיק פלא 556530/14 בו הורשע בהפרת הוראה חוקית ובהסעה שלא כדין, ובגינו הוטלו עליו במצטבר שלושה חודשי מאסר בפועל, כך שבסך הכל נדון המערער לעשרה חודשי מאסר בפועל. כמו כן, הוטל עליו מאסר על תנאי, קנס בהתאם להסכמת הצדדים ותמורת השבת רכב שחולט, פסילת רישיון נהיגה בפועל ופסילה על תנאי. הערעור מופנה כנגד חומרת העונש.

2.המעשים הם כדלקמן: ביום 2/8/14 הסיע המערער 10 שבחי"ם בכביש המוביל מעטרות לירושלים, לאחר שאסף אותם מקלנדיה, במטרה להביאם לתל-אביב. ביום 14/12/14 הפר המערער את תנאי מעצר הבית בכך שהסיע 3 שבחי"ם בלוד, בלא שהיה לו רישיון נהיגה, אשר הופקד קודם לכן בהתאם להחלטת בית משפט בתחנת משטרה.

טענות הצדדים

3.המערער, אשר טען לעצמו, טוען כי מתחם הענישה הראוי מתחיל בעונש ללא הרשעה ועד ל – 12 חודשי מאסר בפועל בנסיבות מחמירות. לעמדתו, יש להתחשב באחריות שנטל על מעשיו, בחרטה שהביע, ובכך שהניח כי לנוסעים היתר כניסה לישראל והסיע אותם נוכח מצבו הכלכלי הקשה. עוד טען כי הוא המפרנס היחידי למשפחה, המונה 5 ילדים, עוזר בפרנסת משפחתו המורחבת, ומאז מעצרו בתיק זה הוא אינו עובד. המערער הוסיף כי לא העביר את הנוסעים את המחסום, אלא הסיע אותם בתוך ישראל.

4.ב"כ המשיבה ביקשה לדחות הערעור. נטען כי בית משפט קמא שקל את כל השיקולים הצריכים לעניין, לרבות שיקולי הקולה, ועל כן מיקם את עונשו של המערער על הצד הנמוך במתחם. בית משפט קמא גזר את עונשו של המערער כמקובל באותה עת ועונש זה הולם לאור מקרים אחרים אליהם הפנתה המשיבה. למערער עבר פלילי, בית המשפט התחשב גם בסיכון התעבורתי והמעשים שנעשו בתקופה בה המתיחות הביטחונית הייתה בשיא, מה עוד שחזר על מעשיו לאחר ששוחרר בתנאים, כל זאת מתוך בצע כסף. העובדה שהמערער עשה מעשיו בסמוך למחסום, אינה מקלה עמו, שכן כוונתו הייתה להסיעם לתל-אביב. באשר לקנס, נטען כי מדובר בסכום מוסכם שבא בעקבות חילוט הרכב וחלק ארי ממנו מקורו בחילוט הפקדות.

דיון

5.דין הערעור להידחות