עפ"ג 10186-12-14 מדינת ישראל נ' זידאן (אסיר)

1.בפנינו ערעור המדינה על קולת עונשו של המשיב בגזר דינו של בית משפט השלום בחיפה (כב' השופטת פיינסוד – כהן) מיום 4.11.14 לפיו הוטלו על המשיב עונשים אלה: מאסר בפועל לתקופה של 5 חודשים בניכוי ימי מעצרו של המשיב; 3 חודשי מאסר מותנה למשך 3 שנים אם יעבור המשיב עבירה של ניסיון תקיפת שוטר, היזק בזדון או נהיגה בזמן פסילה; מאסר מותנה של חודש אחד למשך 3 שנים אם יעבור המשיב עבירה של מעשה פזיזות ורשלנות, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, אי ציות לשוטר, נהיגה ללא רישיון רכב בתוקף, וכן פסילת המשיב מהחזיק רישיון נהיגה למשך שנה.

2.ענישה זאת באה לעולם לאחר הרשעתו של המשיב לפי הודייתו במיוחס לו ב – 10 עבירות שפורטו בכתב האישום המתוקן: מעשי פזיזות ורשלנות, ניסיון לתקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו, היזק בזדון, נהיגה בזמן פסילה, עקיפה בדרך לא פנויה, אי ציות להוראת שוטר, מהירות בלתי סבירה, נהיגה ללא רישיון רכב בתוקף וכן נהיגה ללא תעודת ביטוח בתוקף. כל זאת בגין פרשה מיום 7.2.12 המתוארת בסעיף 2 בגזר הדין המפורט והמנומק של בית משפט קמא: "ביום 7/2/2012 בשעה 22:25 נהג הנאשם ברכב. שוטרים שהיו בסיור הבחינו בנאשם שישב באותה עת ברכב ועורר את חשדם. הם נעצרו עם ניידת וניגשו אליו. הנאשם הבחין בהם וניסה להימלט בנסיעה מהירה מהמקום לעבר השוטרים תוך ניסיון לפגוע בהם. אחד השוטרים הספיק לקפוץ הצידה והנאשם פגע עם רכבו בניידת וגרם לה לנזק. לאחר מכן, עלה על אי תנועה בנוי, עבר לנתיב נגדי ונסע נגד כיוון התנועה. הנאשם הסתיר את רכבו בסמוך לביתו. כאשר הגיעו השוטרים והבחינו בכך, החל בנסיעה לאחור במהירות גבוהה במטרה לפגוע בהם עד כי נאלצו לזוז הצידה. הנאשם המשיך בנסיעתו, פגע במהלך מנוסתו בניידת ובעמוד חשמל. אחד השוטרים שניסה לעצור את הנאשם, הבחין בו מבצע עקיפה מסוכנת בדרך לא פנויה ונאלץ להיצמד לצד הדרך על מנת שלא להיפגע. כל זאת עשה כשהוא פסול מנהיגה."

3.בגזר הדין מתייחסת כב' השופטת פיינסוד לנתונים הצריכים לעניין: חומרת העבירות, מתחם הענישה הראוי, ציפיית המשיב לאחר הפנייתו לחוות דעת של הממונה על עבודות השירות (לה לא היה מקום לאור הרשום בעמ' 16 לפרוטוקול הערכאה הראשונה), ולהמלצות שבתסקיר שירות המבחן למבוגרים. כב' השופטת קמא ציינה כי היא "מסכימה עם המאשימה כי מתחם הענישה במקרה זב כולל מאסר בפועל ולא מאסר על תנאי בלבד. מתחם הענישה לטעמי", כך נרשם, בהתייחס לעמדת המערערת כי הטווח הראוי הוא בין שנה אחת לבין 3 שנים, נע בין 3 ל – 12 חודשי מאסר" וכן ייחסה משקל לכך ש"לחובתו של הנאשם יש לייחס גם את עברו התעבורתי הכבד מנגד, העבר הפלילי הנקי" מאידך ציינה כי "יש לבדוק כל עבירה וטיבה ועצם סיווגה של העבירה כעבירת תעבורה לא בהכרח מפחית מחומרתה."

4.לטענת המערערת, הענישה שהוטלה על המשיב אינה הולמת את חומרת הפרשה ואת ריבוי העבירות בהן הורשע המשיב, ואילו המשיב מבקש כי לא נתערב בגזר הדין, שאף אם הוא נוטה לקולא, אינו חורג מן הנדרש במידה המצדיקה התערבות.

5.לאחר שעיינו בחומר המונח בפנינו ושקלנו את טענות הצדדים אנו מחליטים לקבל את הערעור ולהתערב בענישה שבגזר הדין.

בגזירת העונש במקרה דנן יש לשים את הדגש על עברו הפלילי – תעבורתי של המשיב, הן מבחינת ריבוי העבירות וההתמדה בביצוען, הן באשר לטיבן, והן משום הסכנה הנשקפת מכך לציבור. מדובר ב – 14 הרשעות ב – 24 עבירות, ובהן שני מקרים של נהיגה בשכרות או תחת השפעת סמים וכן 2 מקרים של נהיגה בזמן פסילה. על כך העיר קצין המבחן בתסקיר מיום 7.3.13 כי "נוכח הרשעותיו (של המשיב) בעבירות תעבורה קודמות ואופיין, אין בידינו לשלול אפשרות להישנות עבירות תעבורה." מצב דברים זה מצדיק, דווקא החמרה בענישה. בערכאה הראשונה נקבע מתחם ענישה בין 3 חודשי מאסר ועד ל 12 חודשים, ולדעת המערערת, המתחם צריך לנוע בין שנת מאסר לבין 3 שנות מאסר. כך או כך, בנסיבות הנ"ל, אנו סבורים כי כאשר אנו שמים לנגד עינינו את הפרשה כולה על שלל העבירות בהן הורשע הפעם המשיב, יהיה זה הולם, בהתחשב בכך שכערכאת ערעור בערעורים על קולת העונש, איננו ממצים את הדין עם הנאשם, להטיל על המשיב מאסר בפועל לתקופה של 8 חודשים, במקום התקופה של 5 החודשים שגזרה הערכאה הראשונה. יש לקחת בחשבון גם את הצורך במניעת הישנות עבירות התעבורה על ידי המשיב, ולפיכך אנו מתערבים גם בעונש הפסילה, ומעמידים אותו על תקופה של שנתיים, במקום תקופה של שנה אחת שקבעה הערכאה הראשונה. באשר לנהיגה בפסילה, יעמוד המאסר המותנה על תקופה של שנה אחת, במקום 3 חודשים שקבעה הערכאה הראשונה. יתר חלקי גזר הדין יעמדו בעינם.

ניתן היום, ב'ב' שבט תשע"ה, 22 ינואר 2015, במעמד הנוכחים.