עפ"א 9821-02-14 גרין נ' מ.י. ו.מח.לתכנון ובניה מרכז רמלה, עפ"א 11877-02-14 מדינת ישראל נ. גרין

לפני ערעור וערעור שכנגד כמצוין בכותרת, הערעורים נשמעו במאוחד, פסק הדין ניתן בני התיקים במאוחד.

א.עפ"א 9821-02-14:

לפני ערעור שהגיש המערער (להלן: "המערער") כנגד הכרעת הדין המשלימה מיום 26.2.12 בתיק עמ"ק 5289/00 ובת.פ. 2416/05 (להלן: "הכרעת הדין המשלימה") שניתנה לאחר החלטת כב' השופט סטולר מיום 15.7.08 במסגרת ערעור שהגיש המערער.

כמו כן ערעור זה מוגש כנגד גזר הדין שניתן ביום 23.12.13 וכנגד הכרעת הדין מיום 1.9.05 והכרעת הדין הנוספת וגזר הדין המקורי מיום 25.1.06.

נימוקי הערעור :

1.החלטת כב' השופט סטולר לא ביטלה הכרעת הדין המקורית מיום 1.9.05. במסגרת ההחלטה לא קבע כב' השופט סטולר בטלות גזר הדין המקורי גם לא ניתנה הוראה למתן גזר דין חדש. נוכח כך לא היה מקום להרשיע את המערער מחדש, לא היה מקום לפתוח טיעונים לעונש מחדש ולא הייתה סמכות לבית משפט קמא להורות על גזר דין חדש החמור מהקודם לו.

2.בית משפט קמא טעה בפרשנות עיכוב ביצוע גזר הדין המקורי. לאור עיכוב הביצוע שניתן על ידי בית המשפט המחוזי, התקופה שחלפה מיום מתן גזר הדין המקורי ועד למועד גזר הדין הנוסף לא הייתה אמורה לבוא בשיקול הבאתה – נגועה בחוסר סמכות ושגויה.

3.בית משפט קמא טעה משקבע בהכרעת דינו המשלימה קביעה שהינה חסרת בסיס, ללא ראיות ובלא שהיה מידע לבית משפט קמא, אודות הטעיית בית המשפט המחוזי (כב' השופט סטולר).

קביעה זו היוותה עדן מרכזי בחומרת העונש במסגרת גזר הדין השני הגבוה עשרות מונים מגזר הדין הראשון.

ובעניין זה נטען בנוסף, כי המערער נקט בהליכים משפטיים, הליכים שכונו על ידי בית משפט קמא "הטעייה" (עמ' 7 להכרעת הדין המשלימה), וכונו במסגרת גזר הדין השני "הסתירו גרין וב"כ"; "תמרונים משפטיים"; "שימוש לרעה של הליכי בית משפט"; "סרבול הכבדה והטעיה"; "הכבדה וסרבול הליכי משפט המתנהלים נגדו ואף לשיבושם על ידי הסתרת עובדות והטעיית בית משפט מחוזי"; "תוך שימוש באמצעים כשרים ובלתי כשירים".