עפ"א 64471-05-16 דביר נ' מדינת ישראל

בפני ערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מקומיים בתל-אביב (כב' השופט ע. מסרארווה) מיום 7.4.16, לפיו הורשע המערער בהעדרו ולאחר שמיעת ראיות, בעבירה לפי ס' 7(ב) לחוק עזר לתל-אביב יפו, הסדרת מקומות רחצה ונגזר עליו קנס בסך 2,000 ₪ והתחייבות להמנע מעבירה על סך 1,500 ₪.

בקשתו לביטול פס"ד שניתן בהעדר נדחתה בהחלטה מיום 8.5.16.

להלן נימוקי הערעור:

1.לדברי המערער הוא פנה למזכירות במועד שנקבע לדיון בשעה 09:00 והודיע כי הוא חולה, איננו מסוגל לנהל את הדיון וכי יש לו תור לרופא בשעה 11:00. למרות זאת בחר בית משפט קמא לקיים את הדיון בהעדרו.

2.ההרשעה התבססה על עדותו של שוטר שעמו יש לו הכרות רבת שנים ומבקש להתנכל לו.

3.במועד ההקראה הודיע המערער לבית המשפט כי היתה לו תקלה באופנוע ולכן הורידו בשפך הירקון ליד הקיר של אולם הארועים טראסק.

4.המקום בו עמד האופנוע איננו מוגדר כחוף כך שלא סיכן איש.

5.הקנס שהוטל על המערער מופרז בחומרתו.

דיון

המערער לא הופיע למועד הדיון ביום 7.4.16, מועד שנקבע לשמיעת הוכחות ואת למרות שבישיבה קודמת הוזהר כי עליו להתייצב לדיון אחרת ישפט בהעדרו ומועד זה נקבע בנוכחותו.

זאת ועוד, מועד הדיון של ה- 7.1.16 נדחה לבקשת המערער. אשר על כן החליט בית משפט קמא לבקשת המשיבה, לשמוע הראיות בהעדרו של המערער ושמע את עדותו של השוטר מרקובי תומר מהשיטור הימי. במהלך שמיעת העדות הודיעה פקידת בית המשפט כי המערער התקשר למזכירות בית המשפט ומבקש לשלוח בקשה לדחיית הדיון. לאחר שמיעת הראיות הרשיע בית משפט קמא את המערער וקבע כי העבירה נשוא כתב האישום הוכחה על פי עדותו של השוטר שרשם דוח פעולה ת/1 על הארוע ואף תאר את הארוע מזכרונו. בית משפט קמא ציין כי המערער לא טען בפני השוטר כי יש תקלה באופנוע ולכן עמד על החוף ואף חזר באמצעות אותו אופנוע לים ונסע לדרכו. טענה זו הועלתה לראשונה רק בישיבת ההקראה. עוד ציין בית משפט קמא כי הוגשה תעודת עובד ציבור לפיה מדובר באזור האסור בהשטה או עגינה.