עפ"א 62894-01-14 מדינת ישראל נ' סלומון ואח'

ערעור מדינה על גזר דין בימ"ש השלום ברמלה, מיום 18.12.13, בתו"ח 47620-07-10, במסגרתו הושתו קנסות, צווי הריסה והפסקת שימוש, שנכנסו לתוקף ביום 01.09.14, וכן התחייבות. הערעור כוון כלפי קולת עונש הקנס עקב מתחם ענישה נמוך, תוך עתירה לקיצור הארכה שניתנה לביצוע הצווים. עתירה זו, בנסיבות, אינה רלוונטית כיום. הקנס שנגזר על משיבה 1 בסך 40,000 ₪ ועל משיב 2 בסך 50,000 ₪.

עיקרי העובדות

נגד המשיבים הוגש כתב אישום המייחס, באישום הראשון, עבודות בניה ללא היתר, בכך שהציבו מכולה בשטח של כ - 15 מ"ר והקימו גדר באורך של כ - 175 מטר, בישוב שילת, בהתאם לביקורת מהשנים 2007, 2008 ו - 2010.

האישום השני מייחס שימוש בלא היתר בשטח של כ - 1,100 מ"ר למרכז ארצי למכירת אבני נוי ומוצרי נוי לגינות ובשטח של כ - 15 מ"ר למשרד. מדובר בקרקע חקלאית מוכרזת בה נעשה שימוש חורג ללא היתר בניגוד לתוכנית. משיבה 1 הואשמה מתוקף היותה המחזיקה ומי שמוטלת עליה החובה להשיג היתר לביצוע העבודות והשימושים. משיב 2 הואשם מתוקף היותו המחזיק ומי שביצע בפועל והיה אחראי לביצוע העבודות והשימושים.

מהעדויות עלה שמשיבה 1 השכירה את המקרקעין למשיב 2. השניים כפרו והורשעו בתום שמיעת הראיות בשני האישומים אשר יוחסו להם.

גזר הדין

בית משפט קמא ייחד פרק נכבד למתודולוגיה בגזירת הדין תוך השוואת המצב לאנגליה, בעקבות תיקון 113 לחוק העונשין. הגם שעניין לנו באותם מקרקעין, ראה בית משפט לפסוק כי מדובר בשני אישומים נפרדים, לכל אחד יש לקבוע מתחם ענישה הולם. הפרמטרים המרכזיים אותם שיווה לנגד עיניו בקביעת המתחם, מידת האשם ומידת הנזק. את מידת האשם חילק ל - 3 קבוצות, גבוהה, בינונית ונמוכה. הפרמטרים להבחנה בין דרגות האשם בעבירת הבניה והשימוש, הרווח שהופק, אורך התקופה, הריסת הבניה או הפסקת השימוש והפרת צווים שיפוטיים. הפרמטרים המנחים בקביעת מידת הנזק, סוג הבניה, כאשר לגבי השימוש, קבע שסוגו אינו רלוונטי בקביעת מידת הנזק, וכן היקף הבניה או השימוש. לאחר התייחסות לכללים המנחים ראה בימ"ש קמא לקבוע 5 קטגוריות של נזק בעבירות בניה ושימוש חורג שלא כדין, כאשר הקריטריון המבחין ביניהם הוא "מתחם הבניה" ו"מתחם השימוש", המתייחס לגודל השטח.