עפ"א 51323-03-16 מדינת ישראל נ' שמואל ואח'

בפני ערעור על החלטתו של בית משפט לעניינים מקומיים בבת-ים (כב' השופט נ' אשכול) מיום 3.3.16, שהורה למחוק את המשיבים/נאשמים, 21, 22 מכתב האישום.

בית משפט קמא קבע בשלב מקדמי, בטרם הובאו ראיות כי אין כל ראיה מי גרם למסוכנות של המבנה. עוד נקבע כי הואיל והוכח "שקודם שהסתיימו ההליכים בתיק זה ו/או ניתן צו כלשהו ע"י בית המשפט, הנאשם כבר אינו 'בעל בניין' יש למוחקו מכתב האישום ולצרף לאחר בקשה של המאשימה, נאשם חדש שהוא 'בעל בניין' חדש".

ב"כ המערערת טוענת כדלקמן:

1.במועד הכרזת המבנה כמסוכן, המשיבים היו בעלי הבניין. המבנה הוכרז כמסוכן ביום 6.12.12 ובעלי הבניין לרבות המשיבים נדרשו לנקוט בפעולות לצורך שיקום המבנה תוך 14 יום מיום קבלת ההכרזה דנן. ההכרזה נשלחה ע"י המערערת בדואר רשום למענם, לפיכך ההמצאה בוצעה כדין. המשיבים התעלמו מהדרישות הללו.

2.ביום 20.1.15 הודבקה על המבנה הודעה והתראה לפיה במידה ובעלי הנכס לא יתקנו הליקויים תוך 10 ימים, ינקטו נגדם הליכים פליליים.

3.באוגוסט 2015 הוגש כתב אישום נגד המשיבים וביום 9.12.15 ביקשו המשיבים למחקם מכתב האישום בטענה כי אינם בעלי הנכס מאחר ומכרו את הנכס לאחרים ביום 28.4.15.

4.המשיבים היו בעלי הנכס בעת שהוכרז כמסוכן ביום 6.12.12 ולמרות שההודעה נשלחה בדואר רשום למענם, לא עשו דבר לתיקון הליקויים ולהסרת המסוכנות. המשיבים היו גם בעלי הנכס בעת ביצוע הדבקת ההודעה/התראה לפני הגשת כתב אישום, על פתחי הבניין ולא עשו דבר להסרת המסוכנות.

5.טעה בית משפט קמא בהתייחסו בהחלטתו לגורם בגינו הוכרז המבנה כמסוכן, עניין זה אינו רלוונטי לאישום הפלילי.

6.תכלית החוק להעדיף את האינטרס הציבורי ולהגן על בטיחות הציבור על פני הזכויות הקנייניות של בעלי הבניין.