עפ"א 46461-01-16 מדינת ישראל נ' אוזנה

בפני ערעור על הכרעת דינו של בית משפט השלום באשדוד בתו"ב 24098-08-14, במסגרתה זוכה המשיב מעבירות של ביצוע עבודות בניה ללא היתר ושימוש במקרקעין בלא היתר, בדרך של פיצול דירת מגורים לשתי יחידות דיור נפרדות.

רקע

כתב האישום

נגד המשיב (להלן: "הנאשם") הוגש לבית המשפט קמא, ב- 17/7/14, כתב אישום בגין 2 עבירות של בניה ללא היתר ועוד 2 עבירות של שימוש במקרקעין בלא היתר, עבירות לפי סעיפים 145(א)(2), 204(א), 208(א)(1) עד 208(א)(7), 218 ו- 219 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה – 1965 (להלן: "החוק").

בעובדות כתב האישום טענה המערערת (להלן: "המאשימה") כי הנאשם הינו הבעלים, המחזיק והמשתמש בדירה מס' 13 בבניין הנמצא ברחוב הראשונים 25, אשדוד (להלן: "הדירה" או "הנכס"). נטען שבביקורות שנערכו בדירה בתאריכים 22/4/12 ו- 22/7/13, או בסמוך לכך, נמצא כי בדירה בוצעו עבודות בניה הטעונות היתר מאת המאשימה, כמפורט להלן: (1) שינוי מיקום דלת הכניסה הראשית לדירה והתקנת דלת כניסה המשמשת כדלת כניסה ליחידת דיור נפרדת מס' 1; (2) בחזית הבנין בקומת הקרקע, נפתחה כניסה חיצונית נוספת לדירה המשמשת ככניסה ליחידת דיור נפרדת מס' 2; (3) הריסת קירות פנים ובניית קירות פנים באופן שבו אין מעבר בין יחידות הדיור; (4) ביצוע שינויים במערכת האינסטלציה והביוב בדירה, בניית חדרים רטובים נוספים, כך שבכל אחת משתי יחידות הדיור בנויים מקלחת ושירותים; (5) ביצוע שינויים במערכת החשמל בדירה והתקנת מוני חשמל נפרדים; (6) בניית מטבח נוסף כך שבכל אחת משתי יחידות הדיור הנפרדות בנוי מטבח.

עוד נטען שהעבודות בוצעו במועד שאינו ידוע למאשימה במדויק, במהלך שנת 2012. לטענת המאשימה, הנאשם בנה ללא היתר 2 יחידות דיור, ועשה שימוש בלא היתר בשתי יחידות הדיור.

תשובת המשיב

בדיון שהתקיים ביום 14/4/15 השיב הנאשם לכתב האישום וטען כי: (א) לא נכון שבוצעו בדירה עבודות במועדים הנטענים; (ב) אין שינוי במיקום דלת הכניסה הראשית; (ג) זה נכון שבוצע פתח כניסה חיצוני לדירה, אך לא על ידו, אלא כך רכש את הדירה; (ד) לא היו שתי יחידות דיור, בכל התקופה הרלוונטית היה מעבר בין שתי היחידות הנטענות, ומ- 2012 עד כ- 3 חודשים לפני מועד הדיון הוא השכיר את הדירה לדייר אחד, אך בעקבות כתב האישום הוא הגיע לדירה וגילה שיש בה 4 דיירים, לפני כן הוא לא היה בדירה כשנה וחצי; (ה) הוא לא ראה הפרדה בדירות; (ו) יש שני חדרי מקלחת, שהיו בדירה כאשר רכש אותה; (ז) הוא לא עשה שום שינוי בדירה מלבד בניית מדרגות וגגון לדלת שהייתה מאחור; (ח) בדירה יש מטבח אחד ונקודת גז אחת; (ט) יש שעון חשמל בחוץ אחד מרכזי, בתוך הדירה יש שעון חשמל לא פעיל;

הראיות

ביום 27/10/15 התקיים דיון הוכחות בפני בית המשפט קמא, בו העידו מטעם המאשימה המפקחים מר יהודה מזרחי (להלן: "מזרחי") ואלי אלייב (להלן: "אלייב"), אשר ערכו ביקורים בנכס ובאמצעותם הוגשו צילומים ומסמכים.

מטעם הנאשם העיד הנאשם עצמו, אשר הגיש צילומים ומסמכים.

לאחר שמיעת ראיות הצדדים, זיכה בית המשפט קמא את המשיב מעבירות בנייה ללא היתר, וזיכה אותו מחמת הספק מעבירות של שימוש במקרקעין בלא היתר.

הכרעת הדין של בית משפט השלום

לעניין ביצוע העבודות קבע בית המשפט קמא כי המערערת לא הציגה ראיות המעידות על כך שהמשיב אכן ביצע בדירה עבודות בניה ללא היתר. עדי המערערת לא התייחסו לכך בעדותם, בעוד שהמשיב דבק בגרסתו הראשונית לפיה לא ביצע עבודות כלשהן בדירה מאז רכישתה וגרסתו לא נסתרה על ידי המערערת.

לעניין עבירת השימוש בלא היתר, קבע בית המשפט קמא שעדויות עדי המאשימה היו סבירות, אך אין בהן די להוכחת ביצוע העבירות על ידי הנאשם ברף הנדרש וכי עדותו של הנאשם עוררה אמון רב. בית המשפט קמא התמקד בעיקר במחלוקת בין הצדדים האם הייתה קיימת מחיצה אשר הפרידה בין שתי היחידות הנטענות (להלן: "המחיצה"), אם לאו. מזרחי, אשר נכנס לנכס וטען שאין אפשרות מעבר בין שתי היחידות הנטענות, לא צילם את המחיצה, לכן קבע בית המשפט קמא: "למרות שזהו סלע המחלוקת, ולמרות שזוהי האינדיקציה הברורה ביותר לקיומה של הפרדה בין שתי היחידות, כך שלא יתאפשר מעבר ביניהן, באופן תמוה, דווקא חלק זה, אותו קיר המשך נטען, היוצר את החיבור בין הנישות ואת ההפרדה הנטענת בין היחידות, לא צולם ...".

בנוסף קבע בית המשפט קמא שקיימים קשיים ראייתיים בדבר לוח החשמל, המטבח ושינויי האינסטלציה הנטענים וכי בביקורות שערכו מזרחי ואלייב בנכס, מעולם לא עלה בידיהם לפגוש את הדיירים ביחידה האחורית.

לסיכום קבע בית המשפט קמא: "המאשימה לא הצליחה להוכיח מעבר לספק סביר כי הנאשם השתמש בלא היתר בדירה כמפוצלת. העדר צילום דווקא של המחיצה הנטענת בין היחידות, הסברי הנאשם והתמיהות העולות ממסמכי המאשימה, יש בהם כדי להטיל ספק בטענה, כי הנאשם ביצע עבירה זו, ועל כן מצאתי לנכון לזכותו מחמת הספק מביצוע עבירה זו".

בית המשפט מצא חיזוק לגרסתו של הנאשם בטעות שנפלה באישור להעברת זכויות בדירה, אשר הוצא על ידי העירייה ביום 1/3/15, וקבע שיש בטעות לחזק את הספק בקשר למצב הדירה בפועל. כבר כאן אומר שלא מצאתי חשיבות בטעות זו, אשר נעשתה על ידי העירייה לאחר הגשת כתב האישום, בו לא מופיעות הטעויות. ברור שמדובר בטעות שנעשתה מתוך התלונות ואשר אינה מסתמכת על הדוחות של המפקחים שערכו ביקורות בדירה.