עפ"א 45994-08-16 ישראל נ' עירית עכו

ערעורה של המערערת בתיק זה מופנה כלפי החלטת בית משפט השלום בעכו (כב' השופט הבכיר יעקב בכר) (להלן: בית משפט קמא) , שניתנה ביום 20.7.16 בבקשת המערערת להתערב בהחלטת הווטרינר העירוני של המשיבה לתפוס 12 כלבים בהם החזיקה המערערת בביתה ולהעבירם למכלאה, זאת מכוח סעיף 6(א) (2) לחוק עזר לעכו (החזקת בעלי חיים), התשמ"ח-1988. בית משפט קמא דחה את בקשת המערערת להשבת הכלבים הנ"ל לחזקתה, אולם הוסיף וקבע, לפנים משורת הדין, כי המערערת תוכל להחזיק ברשותה כלב אחד. יצוין כי המערערת בערעורה מבקשת להתערב בהחלטתו הנ"ל של בית משפט קמא (להלן: ההחלטה) ולהתיר לה להחזיק בביתה שני כלבים.

בהחלטתי מיום 23/8/16 הוריתי לצדדים בתיק זה להבהיר את מקור סמכותו של בית משפט קמא לדון בבקשת המערערת שהשיגה על החלטתו המנהלית של נציג המשיבה-הווטרינר העירוני. המשיבה בתגובתה שניתנה היום מאשרת ובצדק, כי בית משפט קמא נעדר סמכות עניינית לדון בבקשה הנ"ל של המערערת, וכי הסמכות לתקיפת החלטתו הנ"ל של הווטרינר העירוני מוקנית באופן בלעדי לביהמ"ש המחוזי בשבתו כבימ"ש לעניינים מנהליים ולא לבית משפט קמא, שהרי עסקינן בביקורת על החלטה מנהלית של נושא משרה ברשות מקומית (הווטרינר העירוני), כאמור בסעיף 8(א) לתוספת הראשונה לחוק בית משפט לעניינים מנהליים , התש"ס-2000. יובהר בנקודה זו, כפי שעולה מתגובתה הנ"ל של המשיבה, כי סעיף 5(1) לחוק הנ"ל קובע בעיקרו כי בית משפט לעניינים מנהליים ידון בעתירה נגד החלטה של רשות או של גוף המנוי בתוספת הראשונה, זאת בעניין המנוי בתוספת הראשונה, היינו בעניין החלטה של רשות מקומית או של נושא משרה או תפקיד בה.

לפיכך, בית משפט קמא נעדר כל סמכות עניינית לדון בבקשתה הנ"ל של המערערת ודין ההחלטה מושא הערעור כדין החלטה הבטלה מעיקרה, כנטען בתגובת המשיבה.

סיכומו של דבר, ערעורה של המערערת מתקבל, בכך שהנני קובעת כי החלטת בית משפט קמא, שניתנה כאמור בחוסר סמכות עניינית, בטלה ולפיכך- החלטתו הנ"ל של הווטרינר העירוני של המשיבה- שבה, בשלב זה, על כנה.

פסק דין זה יומצא לצדדים.

ניתן היום, כ"ח אב תשע"ו, 01 ספטמבר 2016, בהעדר הצדדים.