עפ"א 33943-10-14

השופטת לאה גליקסמן:

1. בהחלטה מיום 8.2.2015 נדחה ערר שהגישו העוררים לפי סעיף 74(ה) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב – 1982 (להלן – החסד"פ) על החלטת בית הדין האזורי בתל אביב (השופטת אורנית אגסי; ת"פ 19610-10-10) בעניין חומר חקירה.

2. בהחלטה נקבע כי נסיבות המקרה מצדיקות חיוב העוררים בהוצאות לטובת המדינה (סעיף 44 להחלטה), והעוררים חויבו "לשלם למדינה הוצאות בגין הליך זה בסך של 10,000 ₪" (סעיף 45 להחלטה).

3. המדינה הגישה "בקשת הבהרה – בעניין הוצאות לטובת המדינה", שבה נטען כי מזכירות בית הדין לא העבירה את החיוב למרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, וזאת נוכח העובדה שלא נאמר בהחלטה כי מדובר ב"הוצאות לטובת אוצר המדינה", למרות שמדובר ללא ספק בהוצאות לאוצר המדינה. נוכח האמור, נתבקש בית הדין להבהיר למזכירות בית הדין כי בהחלטה מדובר בהוצאות לטובת אוצר המדינה, ולהעביר את ההחלטה לחיוב במרכז לגביית קנסות.

4. בתגובתם לבקשה טענו העוררים כי הגישו תביעה לביטול ההחלטה שניתנה בהליך ביום 8.2.2015 עקב מרמה וראיות חדשות (48367-04-15), והתיק ממתין לתגובת המדינה. בתגובתם, פירטו העוררים את טענותיהם, אולם איני רואה מקום לפרטן כי אינן רלוונטיות להכרעה בבקשה שלפניי. העוררים טענו כי אין להיענות לבקשת המדינה לקבל הוצאות אשר נפסקו לטובת המדינה על בסיס מידע שקרי שמסרו נציגי המדינה לבית הדין.

5. המדינה הגישה בקשה נוספת, ובה טענה כי לא ברורה תגובתם הלא עניינית של העוררים, וכי לא היה מקום להעביר את הבקשה לתגובת העוררים, שכן מדובר בצו שיפוטי שלא בוצע על ידי העוררים.

6. בקשתה של המדינה במהותה היא בקשה לתיקון טעות סופר בהחלטת בית הדין מיום 8.2.2015, ומטעם זה נשלחה ההחלטה לתגובתם של העוררים.

7. סעיף 81(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד – 1984 (החל בבית הדין לעבודה מכוח סעיף 39 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט – 1969) קובע כי -

   "מצא בית משפט כי נפלה טעות בפסק הדין או בהחלטה אחרת שנתן, רשאי הוא, תוך 21 יום מיום נתינתם, לתקנם בהחלטה מנומקת, ורשאי הוא לשמוע טענות בעלי הדין לעניין זה; לעניין זה, "טעות" – טעות לשון, טעות בחישוב, פליטת קולמוס, השמטה מקרית, הוספת דבר באקראי וכיוצא באלה".