עפ"א 22223-08-14 יונגר נ' מועצה מקומית גבעת שמואל

לפני בקשה לחזרה מהודיה, בהתאם לסעיף 153 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב- 1982, שהגיש המערער.

העובדות:

ביום 18.8.2014 הגיש המערער ערעור על פסק דין שניתן בבית משפט בית משפט לעניינים מקומיים בפתח תקוה (ח"נ 3587-12-13 מיום 15.7.2014 מאת כבוד השופט שטרנליכט), במסגרתו הורשע בביצוע עבירות חניה בשלוש הזדמנויות שונות, ועונשו נגזר לקנס בסך 5000 ₪.

ביום 3.11.2014 התקיים דיון בערעור, בנוכחות הצדדים, במסגרתו נשמעו טענות הצדדים לגופן באריכות. בתום הדיון נמסר לצדדים כי פסק דין יישלח אליהם בדואר.

ואכן ביום 21.12.2014 ניתן פסק הדין ונשלח לצדדים.

והנה, ביום 30.12.14 פנה המערער בבקשה זו לבית המשפט, במסגרתה מבקש לחזור בו מהודאתו, שניתנה, לכאורה, במסגרת הדיון בערעור.

מבלי לדון בטענות הבקשה גופן, אציין כי הבקשה עניינה אינה טעות טכנית, שנעשתה, לכאורה, בפסק הדין, אלא מדובר בטענות שהן לגוף ההרשעה עצמה.

נוכח זאת באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות על הסף מן הטעם שהבקשה הוגשה לאחר שמותב זה סיים מלאכתו וקם מכסאו ביום 21.2.2014.

וכך נקבע ברע"א 7816/06, עו"ד יעקב מ. בויאר- בתפקידו ככונס נכסים נ' עיזבון המנוח מר דוד מרמלשטיין ז"ל, מיום 5.10.2009 (פורסם בנבו)

אכן, בפסיקתו של בית משפט זה הוכרה האפשרות של בית המשפט לתקן או לשנות פסק דין, אפילו יהא זה שינוי מהותי, כל עוד "בית המשפט לא קם מכס המשפט באותו יום", שכן בנסיבות אלה, "עדיין נמצא בחזקתו הענין שטיפל בו, והוא רשאי לעיין בו מחדש ולשנותו" [בג"ץ 63/74 איזמירו נ' בית המשפט המחוזי, תל אביב יפו, פ"ד כח(2) 37 (1974); עמ"מ 4794/05 אופן נ' שר הביטחון (לא פורסם, 12.6.2005)]. מכשיר זה, של האפשרות לתקן או לשנות פסק דין כל עוד לא קם בית המשפט ממושבו, נועד לאפשר לבית המשפט לתקן טעות מהותית שנמצאה בפסק הדין או להשלים דבר החסר בו אשר נעלם מעיני בית המשפט בכותבו את פסק דינו [על"ע 2388/00 ניר נ' הועדה המחוזי של לשכת עורכי הדין ת"א (לא פורסם, 23.1.2002)]. זה מכבר נפסק כי "הרעיון, המונח ביסוד הפיקציה של חוסר שלמות פסק הדין כל עוד לא קם השופט מכס המשפט, הוא, שניתן לתקנו על אתר, ובטרם יצא פסק הדין מתחת ידי השופט לאור העולם" [ע"א 330/78 המהפך אגודה שתופית בע"מ נ' פקיד השומה למס הכנסה, פ"ד לה(2) 499 (1981)].

3.פסק הדין נשוא הבקשה לא שומע באולם אלא נשלח לצדדים באמצעות הפקסימיליה ופורסם באתר האינטרנט של בתי המשפט, כלומר "יצא לאוויר העולם". בנסיבות אלה, סבורני כי עם משלוח פסק הדין לבאי כוח הצדדים קם בית המשפט מכסאו ולכן לא ניתן לומר שאם הוגשה בקשה לתיקון פסק הדין באותו יום פירוש הדבר כי בית המשפט טרם קם מכסאו [השוו: ע"א 484/74 'אומניה' דויטשה פילם אקספורט ג.מ.ב.ה. נ' 'סרטי נח' בע"מ, פ"ד כט(1) 747 (1975)].

4.משקבענו כי בית המשפט קם מכסאו בטרם הוגשה בקשת המשיב 2 לתיקון פסק הדין, הרי שהאפשרות היחידה לבקש את תיקונו של פסק הדין היא בהתאם לסעיף 81 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. אלא שלא יכול להיות חולק, כי ה"תיקון" שמתבקש על ידי המשיב 2 אינו מסוג התיקונים שרשאי בית המשפט לבצע לפי סעיף זה, שהם תיקונים "טכניים" בלבד ואף המשיב 2 אינו טוען כן.

(הדגשה שלי, נ.א.)

גם במקרה כאן מדובר בפסק דין שנשלח לצדדים ופורסם באתר האינטרנט ומשכך, "יצא אל אויר העולם". גם במקרה כאן מדובר בטענות שאינן בקשה לתיקון טכני של פסק הדין אלא טענות מהותיות לגופה של הרשעה.

בעניין זה ראו גם ע"פ 4190/16, עידו סמואל נ' מ"י, מאת כבוד הש' דפנה ברק ארז, מיום 18.11.14 (פורסם בנבו), סעיפים 104-118 בפסק הדין.

אשר על כן הבקשה נדחית.

המבקש יישא בהוצאות המשיבה לבקשה זו בסך 1000 ₪.