עפ"א 16079-07-15 פלום ואח' נ' עיריית חיפה

1.לפניי ערעור על הרשעת המערערים (כל אחד - על פי הדו"ח שנרשם לו), בעבירות של חניה בחניית נכה, המיועדת לרכב של נכה משותק רגליים, ללא תו נכה, בניגוד לתמרור 437.

כל אחד מהמערערים (שהם בני זוג) חנה, בהפרש של ימים אחדים, בחנית נכה במתחם החניה של בי"ח רמב"ם בחיפה. המערערים לא הכחישו את החניות המיוחסות להם, אך טענו - כל אחד לגבי הדו"ח שנרשם לו, כי התמרור לא הוצב במקום כדין וכי הם לא הבחינו בכך שמדובר במקום המיועד לחניית נכה מאחר שלא היה כל סימון על הכביש וכן מאחר שהתמרור היה גבוה מהגובה המקסימאלי המותר בדין.

נגד המערערת הוגש כתב אישום בת"פ מס' 678288-9-7 ונגד המערער הוגש כתב אישום בת"פ מס' 758689-9-2. הדיון בשני התיקים אוחד, הראיות נשמעו באותן ישיבות וניתנה הכרעת דין אחת, המתייחסת לשני המערערים.

2.להלן פירוט דו"ח החנייה שהוגש נגד כל אחד מהמערערים:

א.לגבי המערערת נרשם ביום 27.12.13, דו"ח חניה מספר 678288-9-7, בגין חניה במגרש חניה 9028# ליד מס' 3.

ב.לגבי המערער נרשם ביום 4.1.14, דו"ח חניה מספר 758689-9-2, בגין חניה במגרש חניה 9028# ליד מס' 1.

אבהיר כבר כעת, כי על אף טענת ב"כ המערערים בפניי, לפיה מדובר, כביכול, באותו תמרור, ברור לחלוטין מהדוחות, כפי שפורטו לעיל, שמדובר בשני תמרורים שונים, המצויים באותו מגרש חניה. עוד אציין, כי על עמוד התמרור לידו חנתה המערערת מצוי שלט תמרור אחד - זה המצביע על החניה כחניית נכה (להלן: "התמרור היחיד") ואילו על עמוד התמרור לידו חנה המערער, מצויים שני שלטי תמרורים - תמרור האוסר חניית נכה ומתחתיו (בצמוד אליו) תמרור עליו כתוב "2 מקומות" (להלן: "התמרור הכפול"), הכול - כפי שניתן לראות בתמונות שצורפו לכל אחד מהדוחות.

3.לאחר שמיעת ראיות, דחה בימ"ש קמא, את כל טענות המערערים והרשיע כל אחד מהם, על פי הדו"ח שנרשם לו.

בימ"ש קמא שמע את עדויותיהם של הפקחים שרשמו את הדוחות וכן את עדותה של הגב' רשא עואד (להלן: "הגב' עואד"), סגנית מנהל מחלקת תכנון תנועה בעיריית חיפה, אשר הציגה בפני ביהמ"ש את התכנית המאושרת על ידי רשות התמרור המקומית, על פיה הוצבו התמרורים.