פרח ואח' נ' עירית תל-אביב-יפו

בפני ערעור שהוגש על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מקומיים בתל אביב (כב' השופט א. ברקאי), הכרעת הדין מיום 18.5.16 וגזר הדין מיום 25.10.17, לפיו הורשעו המערערים בעבירה של אי קיום צו שיפוטי, עבירה על סעיף 210 לחוק התכנון והבניה תשכ"ה – 1965 (להלן:"החוק") ונגזרו על כל אחד מהם קנס בסך 16,000 או 30 ימי מאסר תחתם, בתשלומים והופעלה התחייבות על סך 26,100 ₪.

הרקע

נגד המערערים הוגש ביום 31.3.05 כתב אישום בגין בנית מבנה בשטח של כ- 31.2 מ"ר ללא היתר כחוק.

המערערים הורשעו והצטוו להרוס את הבניה נשוא כתב האישום עד ליום 1.7.09, אולם הם לא עשו זאת.

ביום 29.6.10 הוגש נגד המערערים כתב אישום בגין אי קיום צו ההריסה נשוא הדיון, הם הורשעו לאחר שמיעת ראיות ודינם נגזר כמפורט לעיל.

להלן בתמצית טענות המערערים

1.טרם הגשת כתב האישום נגדם בשנת 2010 לא נערך להם שימוע ועל כן יש לבטל את כתב האישום.

2.המשיבה לא ערכה ביקור בנכס והסתמכה על תרשים משנת 2005, כך שהמשיבה לא הרימה את הנטל להוכחת פרטי המבנה הקיים.

3.מצבם הכלכלי והבריאותי של המערערים הוא בכי רע ואין באפשרותם לשאת בהוצאות ההריסה הנאמנות במאות אלפי שקלים.

דיון והכרעה

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים ועיינתי בחומר הראיות שבתיק בית משפט קמא, שוכנעתי כי דין הערעור להדחות, מהטעמים שיפורטו בהמשך.